יצאנו בשעות הערב לסניף הירושלמי של מקימי, שם עתידים אנו לפגוש את ישראל ליבמן המייסד והמנכ''ל. בתקווה לקבל כמה סיפורים על משפחות שעשו זאת בגדול. שקיבלו את הכלים לצלוח את המשבר, אפילו תוך זמן כה קצר.
בהגיענו למשרד קיבלו אותנו ב"רגע רגע! עצרו! ותחכו מחוץ לחניון כמה דקות" לא הבנו מדוע, ואפילו קצת חרצנו גורלה של הפגישה כהתחלה איומה. אבל דנו אותם לכף זכות ואמרנו לעצמנו שכנראה התו הסגול בהגבלתו גורם לנו לחכות. אז עמדנו בחניה והמתנו מספר דקות, וכמובן כיאה לעיתונאים כשנכנסו שאלנו מה קרה? התשובה הייתה כאל לקוחה מסרט דרמה. "יצאו הרגע ממשרד הפגישות של מירי (יועצת לכלכלת המשפחה במקימי) זוג מאוד מוכר, שאנחנו פוגשים על המסכים לעיתים קרובות. הם בכוונה נפגשים בשעות האלו כדי לשמור על פרטיותם."
אבל רגע, את הסיפור על עמותה נפגשת עם משפחות עד השעות הקטנות של הלילה כמענה למשפחות שרוצות לשמור על דיסקרטיות נשאיר לכתבה אחרת.
בסבר פנים יפות, יחד עם מסכה לא אופנתית, עם קור רוח והרבה סבלנות קיבל אותנו ישראל לשיחה ארוכה, תחילה הוא סיפר לנו על התקופה במשרד, על השינוי המהיר לעבור לטיפול ויעוץ למשפחות דרך הזום. על הקשיים בדרך ובעיקר על ההצלחות המרגשות.
"תדמיינו משפחה עם 4 ילדים מצפון הארץ שכל פרנסתם היא מתחום התיירות" והוא מתחיל לגלול בפנינו את סיפורם. "בתוך כאוס הקורונה עולמם חרב, כמו שאמרה לי בפגישה הראשונה. די מהר הם הבינו שאין מוצא ומחר בבוקר אין להם את היכולת להביא לשולחן הבית לחם וחלב, ויותר מזה כסף לשכר הדירה"
"ופה בנקודה הזו הם הגיעו למקימי" כך מספר ישראל. בפגישה הראשונה הם עברנו במקימי תהליך של הבנת המציאות, "שיקוף כלכלי" משמע הוצאות מול הכנסות כמה שיותר אחורה על מנת להבין יותר את המרכיבים של המשבר.
ובעצם יחד עם יועץ לכלכלת המשפחה הם מקבלים די מהר את התמונה שהמצב לא טוב בדיוק כפי שחששו ממנו, "צריך להבין במצב כזה המרחק למשבר אישי ומשפחתי הוא מאוד קצר, הכל קרה ברגע, החרדות והלחצים גוברים גם על מערכות זוגיות חזקות מאוד" אומר ישראל. אבל במקימי מסתבר שלא מתייאשים מהר ועם הרבה לחץ חיובי מלווה בחום ואהבה הם יצאו עם המשפחה לחפש ולאתר את היכולות שלהם, ולחפש דרכי פרנסה אלנטרנטיביות. ועוד פגישה בזום עוברת, הפעם קצת פחות מוצלחת. "בנקודה הזו אני חושב שהם חשבו אפילו לעצור את התהליך ולהרים ידיים" משתף אותנו עם חיוך גאה.
יחד עם המלווים והיועצים של מקימי הם עברו תהליך אינטנסיבי, אך מהיר - של פגישות בזום ושיחות טלפון רבות. וממש לאחרונה הם הצליחו ובגדול! הם אתרו את החוזקות שלהם ויצרו מזה מודל כלכלי חדש לתקופה הזו, כדי לשמור על פרטיות המשפחה ולא לחשוף את עיסוקם החדש. ישראל נתן לנו כמה דוגמאות לעוד משפחות שעשו את זה. משפחה אחת שהצליחה לעשות שינוי במודל העסקי ולמכור את הנעלים שלהם מהחנות עצמה דרך הרשת, ואחת שעשתה קייטרינג לשבתות, ואפילו זוג צעיר שהחל ללמוד בניית אתרים מ0 ל100 תוך חודש, ומסתבר שהם כבר מתפרנסים יפה מאוד.
ובחזרה לסיפור שלנו. "היום כמעט חודשיים אחרי, הם כבר מכניסים משכורת גדולה יותר מזו שהכנסו לפני המשבר, ואתם צריכים לראות את החיוך על פניהם" מסיים ליבמן בהתרגשות.
רצינו לשבת כל הלילה ולשמוע סיפורים אבל ישראל היה צריך להכנס לעוד פגישה שכנראה אף היא תמשך עד השעות הקטנות של הלילה. סיימנו וחזרנו כל אחד לביתו עם הרבה שמחה על אלו שהצליחו עם מקימי מהולה בכאב לב על אותן המשפחות שעוברות את המשבר ללא מקימי. ואולי כל אחד צריך להיות מקימי בסביביתו שלו בתקופה הזו, עם אבא ואמא, אם האחים והאחיות, עם החברים, לעשות להתסכל מסביב ולראות האם אנחנו יכולים לעזור, כי הקרונה לא עושה סלקציה.
זה הזמן לתרום פדיון כפרות באמצעות מקימי. תחשבו - כנראה בזמן שאתם קוראים את זה, במקימי יושבים עם עוד ועוד משפחות ומוציאים אותן ממעגל העוני. והמשבר הכלכלי. כמה זה חשוב, כמה מרגש. לחצו כאן לתרומה לארגון מקימי ועזרו למשפחות רבות