ביום שישי שעבר התיישבתי למשך שעה וחצי על אתרי אינטרנט כדי למצוא מוצרים שאני צריכה, ובמבצע. קל מאוד להיסחף ולרכוש דברים שתכלס, אין לנו כל צורך בהם, ולכן כדאי לעשות רשימה (בדיוק כמו שהולכים לסופרמרקט) ולהיצמד אליה.
אחד הפריטים שהיה חשוב לי למצוא, היה תחפושות לפורים הממשמש ובא. כמו בכל שנה, הילדים מצליחים להגות תחפושות נהדרות, שקשה מאוד למצוא. אחרי שכבר הוספתי לעגלת הקניות את כל רצונותיי, ניגשתי בחרדה לקופה.
החרדה נובעת מהפעם הראשונה שניסיתי לרכוש משהו אונליין; לכו 10 שנים אחורה, כשבישראל העניין עוד לא היה מפותח, אבל בעולם כולם כבר היו לגמרי שם. אני לעולם לא אשכח את קרון "תומס הקטר" שניסיתי לקנות, ואיזו טעות קולוסאלית עשיתי משום שלא קראתי את כל העמודים הכתובים בפונט קטן, שפירטו את כל התנאים. הסיפור הסתיים בכך שנאלצתי לבטל את כל הקנייה ולהתנצל עמוקות בפני המוכר העצבני שישב בצד השני של העולם וחשב שהוא נפל על מטומטמת. האמת לא הייתה רחוקה מזה.
מאז למדתי איך להימנע מנפילות שכאלה, בעיקר על ידי שימוש בכרטיס נטען של דואר ישראל. כשנשאר בו מעט כסף, אני נותנת אותו לילדים ומאפשרת להם להתנסות וללמוד כיצד משתמשים בקניות מקוונות, ונדהמת בכל פעם מחדש מהדברים שהם מצליחים למצוא בעלות מינימלית.
אופן ההטענה קל ופשוט באמצעות העברה בנקאית או בסניפי דואר בשקלים, או דולרים במזומן. בכרטיס אפשר להשתמש גם בקניות שאינן מקוונות ונעזרתי בו בגיחה הקצרה שעשיתי לחו"ל בשבוע שעבר, גם כי אין הפרשי שערים וגם כי נאמר לי שברומא יש מכת כייסים וחשבתי להגביל כך את הנזק שיוכלו לעשות לי, שכן הכרטיס אינו חושף את חשבון הבנק שלי והוא מצויד בשבב ביטחון המקשה מאוד על זיופו. בעזרת הכרטיס יש לי שליטה מדויקת וקפדנית על הוצאותיי; כשנגמר התקציב - נגמר הסיפור.
כרטיס נטען של בנק הדואר צילום: צילום מסך
עכשיו כשאני רגועה לגבי פורים, התחלתי לתכנן את מסיבת החנוכה המתקיימת מדי שנה בביתי למשפחה המורחבת. אני מרגישה שמדי שנה התפריט מתרחב קצת, וכעת הוא כולל ארוחה מלאה כולל קינוחים לסוף, ונשנושים להתחלה. הצטיידתי כבר במפיות עבות וצבעוניות ורדיד אלומיניום חזק ועבה יותר מהרגיל, שיעזור לי לשמור על החום של הקישים והלזניה. המפיות של ניקול, מבית קימברלי קלארק, מגיעות כעת בצבע טורקיז, ורוד, ירוק תפוח ולבן קלאסי.
מפיות של ניקול צילום: יח"צ
האתגר היחיד באירוח בחנוכה נעוץ בבעיית ההדלקה שכן אי אפשר לקבוע לפני ה'זמן' (כי אז צריך להקצות אזור נרחב וחנוכיות בשביל כולם), ואי אפשר מיד אחרי, כי צריך לחכות לנרות ונהיה מאוחר מדי עבור הילדים הקטנים. הפתרון הוא להתכונן מראש וללכת על האפשרות הראשונה. השנה מצאתי שחברת 'חדד כסף טהור' המציעה מדי שנה עיצובים יפיפים, התחדשה בחנוכיות קטנות ומעוצבות במחיר נגיש בגובה של 20 ס"מ עד 40 ס"מ ומכסף טהור. החנוכיות מיוצרות בעבודת יד ומוטבעות עם חותמת האיכות היוקרתית 925SilverSterling. לצדן כאלטרנטיבה נגישה יותר ישנן חנוכיות 'מורשת' בציפוי כסף ובמראה אלגנטי ואיכותי כשעל גביהן ניתן לחרוט הקדשה והן מוצעות עם אחריות לכל החיים.
חנוכיה - האחים חדד צילום: דורון סהר
בחג החנוכה אני אוהבת לעשות משהו מיוחד בכל ערב, משום שמעטים הסממנים ההופכים אותו לחגיגי ושונה משאר ימות השנה. זה יכול להיות מתנה קטנה בכל ערב לילדים, או יציאה משפחתית מהנה. אחד מהמקומות שאני ממליצה כיציאה משפחתית הוא מסעדת בורגרס בר.
לפני כשבוע נפתח סניף לילה שיהיה שונה מעט באופן התנהלותו. הסניף ממוקם בקצה שוק מחנה יהודה בירושלים, כך שעדיין מרגישים בתוך השוק, אבל אין ריחות או צעקות לא נעימות. בשעות הערב כדאי לקחת לשם את המשפחה; יש מקומות ישיבה נעימים והעיצוב מאוד נינוח ומאפשר לשבת בשני צידי המסעדה.
הבורגר עצמו הוא ללא ספק הטעים ביותר מבין רשתות הבורגרס השונות, והילדים שלי, בררני אוכל ידועים, אוכלים אותו בשמחה רבה. אהבתי במיוחד את צ'יפס הבטטה וגם את העובדה שהמקום משנה את פניו עם רדת הלילה ומציע משקאות אלכוהולים טעימים. בכלל, שוק מחנה יהודה נהיה מקום לבילוי לילי; אחרי שהבסטות נסגרות - הפאבים נפתחים. כך שמהלך פתיחת הסניף הלילי שם הוא מתבקש.
אם צריך סיבה נוספת לבקר במקום, המחיר הוא הגיוני ומשתלם, ואת כוס השתיה ניתן למלא עצמאית: בורגר / כריך (חזה עוף/שניצל קריספי/פורטובלו) ב28 ₪ , תוספות מעל – ריבת בצל, ביצת עין 5 ₪, פורטובלו 7 ₪, אווז מעושן 10 ₪, תוספות בצד – צ'יפס/טבעות בצל/סלט אישי - 12 ₪, צ'יפס בטטה /סיגרים במילוי בשר טחון פיקנטי – 15 ₪, שניצלונים - 32 ₪, סלטים - חזה עוף - 39 ₪ , פורטובלו - 39 ₪, שניצל קריספי - 42 ₪ או ירוק - 29 ₪, כוס שתייה REFILL – 10 ₪, בקבוק שתיה - 11 ₪, 1/3 קרלסברג/טובורג מהחבית- 15 ₪.
בורגרס בר בשוק צילום: יח"צ
כשמדובר באוכל, יש לעיתים קרובות חילוקי דעות ביני לבין בעלי. כמעט לכל דבר שאני מבשלת הוא מוסיף קטשופ וצ'ילי כי הוא טוען שאין לתבשיל מספיק טעם. לאחרונה מצאתי עבורו שהיינץ השיקו קטשופ חריף בשני טעמים; היינץ צ'ילי והיינץ חלפיניו. אני לא מעיזה אפילו לטעום, כי הכל חריף לי, אבל מי שאוהב חריף - יתענג. טעם הצ'ילי עדין יותר ומתאים לאכילה עם שניצל, פסטה פיצה, המבורגר וכד', בעוד החלפיניו נועד לאמיצים האוהבים חריפות מתובלת ויתאים טוב במנות מקסיקניות.
קטשופ חריף של היינץ צילום: היינץ
אם בנורמה אני לא אוהבת אוכל חריף, בזמן האחרון זה התעצם כי תמיד במעברי העונות הגרון שלי מתחיל להראות סממנים המקדימים לדלקת גרון, מין כאב טורדני בעומק הגרון. אני מטפלת בזה עם סוכריות מציצה של "הדס" המופיעים כעת בטעם רוניות דבש לימון שאני מאוד אוהבת. הן מבוססות על רכיבים טבעיים של פרופוליס, ויטמין סי, דבש ומיצוי צמח האכינצאה ובזמנים קשים אני נוטלת אחת כל 3 שעות.
הדס צילום: יח"צ