פסיקת דרמטית של בית המשפט העליון מעניקה תקווה לעשרות אלפי קשישים שנפלו קורבן לתרמיות. השבוע הפך בית המשפט העליון החלטה קודמת של בית המשפט המחוזי בתל אביב, ואישר לנהל תובענה ייצוגית נגד חברות כרטיסי האשראי כאל, מקס וישראכרט. לב ליבה של התביעה: אי מילוי חובת הגילוי והאזהרה כלפי לקוחות קשישים שהיו יעד לחברות שיווק ישיר שפעלו בדרכים תרמיתיות.
התובענה הייצוגית, שהוגשה כבר ב-2018 ביוזמתה של ח"כ מרב כהן (אז מנכ"לית ארגון "אמון הציבור") ובאמצעות עו"ד מיכאל בך, מתמקדת בתופעה החמורה המכונה "עושק קשישים". היא טוענת כי חברות השיווק הישיר פיתחו מנגנון מתוחכם שקל להיכנס אליו, אך כמעט בלתי אפשרי לצאת ממנו. מוקדנים טלפוניים פיתו קשישים למסור את פרטי כרטיסי האשראי שלהם בהצעות מפתות למוצרים במחירים נמוכים, או בתשלום "דמי משלוח" סמליים.
השיטה של חברות השיווק נגד קשישים
במקרים חמורים יותר, המוקדנים התחזו לנציגי חברות האשראי עצמן וביקשו פרטי כרטיס בטענה לאימות או למתן "מתנות" בגין נקודות שנצברו. לאחר שהשיגו את פרטי האשראי, נטען כי חברות השיווק שלחו מוצרים בשווי נמוך משמעותית מהמחיר שנגבה, או מוצרים שונים לחלוטין ממה שסוכם, ולעיתים אף חייבו את הכרטיס ללא שליחת כל תמורה. הנזקים המצטברים נאמדים במאות מיליוני שקלים, כשלכל קשיש נגרמו נזקים של אלפי ועשרות אלפי שקלים.
בית המשפט המחוזי קבע בתחילה כי לקשישים אכן עומדת עילה משפטית, אך דחה את הבקשה לאישור ייצוגית בטענה שזו אינה הדרך היעילה להכריע במחלוקת, מאחר שכל קשיש ייאלץ להוכיח בנפרד כי נפל קורבן לתרמית. אולם, בית המשפט העליון הפך את ההחלטה התמוהה הזו.
השופט סולברג הציע לקדם פשרה
השופטת דפנה ברק-ארז קבעה כי "חברות כרטיסי האשראי, בכובען כמנפיקות, היו מחויבות לפעול על מנת לאתר מקרים שבהם נעשה שימוש לרעה בכרטיסי האשראי של לקוחותיהן, וליידע אותם על החשד שעלה ביחס אליהם". השופט עופר גרוסקופף הגדיר את התופעה "רעה חולה" והדגיש כי "מחובתם של כלל הגורמים הרלוונטיים, לרבות בתי המשפט, לתרום את חלקם להתמודדות עם התופעה". הוא אף ציין כי התובענה הייצוגית מהווה "כלי אפקטיבי לקידום האינטרס הציבורי, בתחומים בהם כוחו של הפרט לא תמיד מספיק". השופט נעם סולברג, בהתחשב בגילם המתקדם של התובעים, הציע לקדם פשרה מהירה.
חברת מקס מסרה בתגובה כי היא פועלת זה שנים למיגור תופעת השיווק הישיר וההונאה, וכי היא החברה היחידה שהחליטה באופן יזום לחסום סליקה של חברות מסוג זה. הפרקליטות תמכה בעמדת בית המשפט העליון, והדגישה את הקושי של קשישים בהגשת תביעות אישיות ואת החשיבות הציבורית של התביעה הייצוגית.