חוק השכר שיזם חבר הכנסת אביחי בוארון עורר סערה אתמול (א') כאשר ביקורת קשה נמתחה עליו הן מהקואליציה והן מהאופוזיציה. במסגרת החוק המוצע אמור היה לרדת שכר הבכירים במשק ובהם הרמטכ"ל, נשיא בית המשפט העליון, הרבנים הראשיים ועוד אך מנגד דווקא שכרם של חברי כנסת והשרים היה אמור לעלות. לאחר הסערה שנוצרה, הסירה הקואליציה את החוק מסדר היום אך בהמשך הוא אושר בוועדת השרים וצפוי להגיע לכנסת עם תיקונים.
מגזר ציבורי? אנשים טובים לא באים בשביל כסף
יוזם החוק ח"כ בוארון טען הבוקר בראיון ברדיו 103fm כי מטרת החוק לא הייתה להיטיב עם הח"כים. לפי בוארון, במשך השנים נוצרו עיוותים בשכר הבכירים במשק. לדבריו, "מי שבא לשליחות במגזר הציבורי צריך לדעת שמשלמים מחירים כבדים. חלק מהמחירים שמשלמים – זה מחיר השכר". לטענות לפיהם הורדת השכר תוביל לירידה בהון האנושי המגיע לשירות הציבורי השיב: "בנוגע למשכורות בכירים במגזר הציבורי – אם אנחנו נוריד את המשכורות, יבואו אנשים לכאורה פחות איכותיים, אבל אני טוען שאנשים איכותיים באים למגזר הציבורי לא בגלל השכר, אלא בגלל השליחות".
אביחי בוארון, צילום: Yonatan Sindel,Flash90
"נשיא מדינת ישראל משתכר פחות משופט בית משפט מחוזי"
בוארון הביא דוגמאות לעיוותים שנוצרו לאורך השנים בשכר הבכירים וטען כי שכרו של ראש הממשלה לדוגמא, כמעט זהה לשכר שופט שלום. "נוצרו עיוותים שבהם נשיא מדינת ישראל משתכר פחות משופט בית משפט מחוזי, וראש הממשלה משתכר כמעט אותו דבר כמו שופט שלום – זה, בעיניי, עיוות", קבע.
איך קובעים את שכר הבכירים?
ע''פ מודל החישוב, שכר הנשיא אשר יקבע באמצעות ועדה ציבורית, וישמש כמדד ה-100% אליו ישתווה שכרם של רה''מ, יו''ר הכנסת, ונשיא בית המשפט העליון. תחתם, ייגזר שכרם של בכירי המגזר הציבורי בהם ראש האופוזיציה, שרים, סגני שרים, הרב הראשי ורבני ערים, דיינים ועוד. על פי דירוג הנע בין 94%-62%.