אחרי שהתייתם מאביו בכיתה י', נאלץ חיים פרייליכמן הצעיר לעבוד במשך שנתיים במערכת עיתון הארץ בקשירת עיתונים, והרוויח על כך סכום מכובד באותם ימים - 200 לירות. אם הייתם מספרים לו ש-16 שנים בלבד לאחר מכן הוא יהפוך למנכ"ל הבנק הצעיר בארץ, הוא היה טוען שהשתגעתם לגמרי.
פרייליכמן, אוטוטו בן 67, נשוי לפזית, להם ארבעה ילדים ושבעה נכדים. בצעירותו למד בישיבת הדרום ברחובות, התגייס לשריון, שבועות ספורים לפני שפרצה מלחמת יום כיפור. בגיל 28 עשה את הצעד הראשון בתחום הבנקאות כחשב בבנק אדנים, מנוחתו עדן, ואחרי שכיהן כמנכ"ל בבנק והיה הצעיר ביותר בישראל לעשות זאת, המשיך לעשות את התפקיד גם בבנקים טפחות ואגוד.
"אמרתי לעצמי שאם אני מצליח עד גיל 60 לסדר את עצמי, לדאוג לילדים, אז כנראה שהקב"ה דאג לזה ואז אוכל לעשות דברים לטובת הציבור", אמר פרייליכמן, שמאז פרישתו מהעולם הבנקאי מכהן כיו"ר חבר הנאמנים של התלמוד הישראלי. "פה ושם אני מתעסק גם בייעוץ. אבל רק מה שמעניין אותי", הוא מבהיר.
במשך 20 שנה התמיד פרייליכמן לקיים שיעור שבועי בביתו בפתח תקווה, מדי יום ראשון בערב, ומספר כי סיימו שש מסכתות: "הולכים על האיכות ולא על הכמות" הוא מסביר וטוען כי, "המזכירה שלי ידעה שגם אם יולי עופר מתקשר בראשון ב-20:30 אז אני לא זמין".
פרייליכמן עם איש העסקים יצחק תשובה בימיו כמנכ"ל בנק אגוד צילום: Moshe Shai/FLASH90
ככה דמיינת את הפנסיה שלך?
כן, תכננתי אותה בצורה מסודרת, ידעתי בדיוק מה אני רוצה. הציעו לי להיות דירקטור בכל מיני מקומות אבל לא רציתי להיכנס שוב לעולם הבנקאות, אם זה משהו נקודתי ומוגדר אז אני מוכן, אבל אם זה יחייב אותי להיכנס באופן ארוך טווח אז לא. מזה פרשתי.
הכי חשוב זה שאני מתחיל את היום ב-7 וחצי בבוקר. אני הולך להיפגש עם חברים, מתעסק בתלמוד הישראלי. נמצא עם הילדים והנכדים ואפילו היינו גם בקרוז של שלושה שבועות. זה דברים שאתה לא יכול לעשות כשאתה מנכ"ל.
איזה מין סבא אתה?
אין כמעט יום שאשתי או אני לא רואים את אחד הנכדים. אנחנו מאוד משתדלים לעזור לילדים, אנחנו עושים פעמיים בשנה טיולים. כל יום הולדת חוגגים, אין כמעט שבת שמישהו לא מגיע. אנחנו כמעט לא לבד. לנכדה הגדולה היה בת מצווה לא מזמן אז עשינו טיול תרבותי עם סבא וסבתא בירושלים וקינחנו בארוחה משפחתית. אשתי לומדת איתה תלמוד ישראלי והן יסיימו את המסכת בבת מצווה.
כשאתה עולה לתורה בבית הכנסת, אתה מרגיש שמצפים ממך לתרום?
כשהקמנו את הבית הכנסת קבענו כמה כללים, כולם שווים. גם העשיר וגם מי שפחות. אף אחד לא מביא קידוש כדי לנקר עיניים. כולם עולים לתורה לפי סדר ולא מתרימים כשעולים לתורה. מי שרוצה לתרום שיתן אחר כך. אני יודע שיש כמה בתי כנסת באזור שלנו שם מתחרים בכל שבת מי מביא וויסקי יותר יקר. אני רחוק מזה. זה לא מעניין אותי ולא מדבר אליי. אדם נבחן במה שהוא ולא בוויסקי שהוא מביא. אני לא מחפש שירדפו אחרי ושייתנו לי כבוד. יש אצלנו אנשים כבדים מאוד ואף אחד לא מנפנף בזה.
אין לי צורך בקהילה גדולה, יש לי הרבה חברים, יש קבוצות שאנחנו נפגשים איתה. כשבני הגדול שלמד בעתניאל התחתן, הגיעו עשרה חברים לשבת שלפני החתונה ואחר כך הם אמרו לו: "לא ידענו שאבא שלך מנכ"ל", מעולם לא נפנפתי בתואר הזה. נכון שהתחככתי עם שועי הארץ, ישבתי עם נגיד בנק ישראל, שרים, הייתי בכנסת לא פעם. זה לא עשה לי כלום. לא ייחסתי לזה חשיבות.
פרייליכמן עם התלמוד הישראלי, צילום: חדשות כיפה
אנשים מתייעצים איתך?
באים מידי פעם, אבל לא הכרזתי על עצמי בתור יועץ. לאחרונה פנו אלי בנוגע למשהו גדול, אני עוד מתלבט על זה. חשוב לי לומר לדור הבא, שאם לומדים קשה, מתאמצים, לוקחים דברים ברצינות ולא מחפשים רק איך מרווחים, ובכל תחום, אז זה עוזר וזה טוב. אנשים מעריכים את זה. חסר היום מנהלים טובים במשק. מנהל זה מישהו שיודע לשמוע דעות ולקבל החלטות, וגם אם הוא עושה טעות אז הוא מודה בזה.
כל ישיבה שהייתי מתחיל אמרתי דבר תורה בעיקר מפרשת השבוע שקשור לדברים אקטואליים. לא ניסיתי להחזיר בתשובה. היה לי סמנכ"ל, חילוני ממש. שנה אחת הוא בא אליי ואמר: "אני זוכר שאמרת את הדבר תורה הזה בשנה שעברה", אם אתה זוכר את זה אז עשיתי טוב.
"שאלתי את נוחי דנקנר - למה אתה הולך לרבנים?"
מה העסקה הכי טובה שעשית בחיים?
שהתחתנתי עם פזית ושנולדו הילדים. בתחום הכלכלי צריך לדעת להפסיד וגם להרוויח. הקב"ה זיכה אותי להצליח לאגור כסף עם השנים כדי לעזור לילדים. אני לא קיבלתי עזרה, אז היה לי חלום שכל ילד שיתחתן נוכל לעזור לו לקנות דירה. ובזה הצלחתי. לפני 30 שנה לא חשבתי שאצליח בזה.
ומה העסקה הפחות טובה שהייתה לך?
הייתה עסקה בחו"ל שהשקענו בה כמה חברים והפסדנו. זה קורה וזה יכול לקרות לכל אחד. זה חשוב לדעת שמה שנכנסים אליו יודעים איך נכנסים, מבינים את זה ואם אתה לא מבין אז אתה הולך עם אנשים שמבינים. מי שאין לו יכולות לא יכול להמר על כסף שאין לו. צריך קודם לדאוג לדבר הבסיסי שזה אני התחלתי בדירה בקומה שלישית בלי מעלית עם התחייבויות מאוד גדולות ולאט לאט גדלנו. צריך להיזהר בהשקעות. הכי חשוב זה פיזור סיכונים. לא לשים את כל הביצים בסל אחד.
יש אנשים שאתה מתייעץ איתם?
בדרך כלל חברים קרובים מאוד, חברי נפש ובעיקר בנושאים משפטיים. אני מתייעץ עם אשתי. אני לא מתבייש להתייעץ. אף פעם לא עשיתי צעדים לבד. יש לי חברים קרובים שאיתם זה הדדי. אני לא רואה פחיתות כבוד אם אני מתייעץ עם מישהו.
נוחי דנקנר, התחבר לרבנים צילום: Avshalom Sassoni/Flash90
מה אתה אומר על אנשי עסקים שמתייעצים עם רבנים?
אני מבית חסידי, מחסידות הוסיאטין, והיינו נוהגים לשמוע את מה שהרבי אומר. אז בנושאים חינוכיים היינו הולכים לקבל ברכה ולשמוע. לא בנושאים כלכליים. אלה אנשים שיש להם חכמת חיים, ונותנים עצה שלא חשבת עליה. אבל ממש לא ברמה שרק אם הוא יגיד ימין אז אעשה ימין.
בנוגע לאנשי עסקים שהולכים להתייעץ – אני לא מחזיק מזה. אבל זאת זכותו של כל אדם. שאלתי פעם את נוחי דנקנר למה אתה הולך? הוא אמר שהוא מאוד התחבר לרנטגן (הרב יעקב איפרגן מנתיבות, י"א), עזר לו בכמה דברים ואפילו התחיל בזכותו להניח תפילין.
יש לך תחביב מיוחד?
פעם אהבתי ממש כדורסל והיום אני עושה הליכות, 3 פעמים בשבוע. אני קורא גם ביוגרפיות.
להיות דתי זה לא אישיו
איך היית מאזן בין העבודה למשפחה?
הקפדתי לקחת את הילדים לארוחת צהריים מדי פעם. והייתי בדרך כלל לוקח אותם בבוקר ללימודים וגם יום שישי היה מיועד למשפחה. אם הילדים היו צריכים משהו הם ידעו שאני תמיד זמין בשבילם.
איזה טיפים תיתן למי שנכנס עכשיו לעולם העסקים?
להיות הגון, לא להרים את הראש יותר מדי. ללמוד הרבה בתחום העיסוק, לא לוותר ולשאול אחרים. לא לחשוב שאתה יודע הכל. לא להתבייש להתייעץ. העולם השתנה לגמרי. הצעירים היום כל הזמן חושבים על מקום העבודה הבא. זאת טעות גדולה. לא טוב לרוץ ישר למקום הבא אבל יכול להיות שאיחרתי את הרכבת. אני מאמין גדול מאוד שמי שבאמת טוב – מגלים אותו. בכל התפקידים שהייתי תמיד זיהיתי את הצעירים שהיו בולטים ושידעתי שיש להם את היכולות להגיע להישגים. למשל מנכ"ל בנק מזרחי, משה לארי. הוא התחיל כעוזר חשב בבנק והתקדם. הוא השקיע המון.
מה בעינייך הבעיה הכי גדולה של המגזר הדתי?
לא חושב שיש בעיה. בתקופה שלי חששו מחבר'ה דתיים. אבל היום יש מנכ"לים דתיים, גם היום זה לא מהווה מכשול. זה לא אישיו. צריך לא לפחד מזה שאתה אדם דתי. זה לא אמור למנוע ממך להיות בכל תפקיד. לא צריך לחשוש. לפני שבוע כתבתי מכתב לאחד המנכ"לים במשק, וציינתי למזכירה שתוסיף בס"ד ותאריך עברי למעלה. היא אמרה שהיא מפחדת. אמרתי לה שכל המכתבים שכתבתי אי פעם היו עם בס"ד ותאריך עברי. לא צריך לפחד. אתה צריך לזכור שבעצם זה שאתה דתי אז יש עליך מחויבות, זה שהגעת לתפקיד בכיר אז אתה מחויב ליותר, יותר צניעות ויותר ענווה.