"נו אליק, יש חדש? מה עם השבת?", "בטח אבא שלך שכח אותנו" העירו בני החבורה ברצינות רבה. אי אפשר לתאר כמה רצינו בשבת זו. "חבר'ה, כשחגי מבטיח הוא מקיים!" העיר דני ברוגז. "גם אני מציע שנגלה מידה מספקת של אמון" הוספתי.
לא חלפה יממה אחת ואליק הגיע לכיתה כרוח סערה. הוא נעמד במרכז החדר ואמר: "כל חברי השבט מוזמנים להגיע בהפסקת 10:00 לברזיה. יש לי הודעה חשובה!!!". מיותר לציין באיזה מהירות הגענו. אליק סקר במבטו את כל בני החבורה. "טוב, כפי שסכמנו עם אבא שלי, ניסע כולנו יחד לשבת במקור חיים. חשוב שנבין: מדובר בשבת רצינית. דיונים וכו'. תהיה תכנית עמוסה אבל מגוונת. כל הפרטים נמצאים במכתב שלפניכם. שימו לב! בלי אישור מההורים לא יוצאים!!!". היינו צמאים לכל פיסת מידע. פתחנו את המעטפות במהירות וקראנו:
ב"ה
חניכים יקרים,
ה' עמכם!
כפי שסכמנו, נצא בשבת פ' חיי שרה לשבת עיון באכסניית מקור חיים.
יחד, נדון בשאלות הקשורות במהות השבת.
המחיר: 40 ש"ח בלבד. את התשלום יש להעביר למדריכים או לאליק עד
ליום ד' הקרוב! אנו מצפים להשתתפות מלאה.
הציוד שעליכם להביא:
סידור,
חומש בראשית,
כלי רחצה,
כלי מיטה,
בגדי שבת, - חולצה לבנה.
וכמובן.... המון מצב רוח!!!
להת'
חגי וצוות ההדרכה
-----------------------------------------------------------------------------------------
אישור:
אני מאשר/ת שבני/בתי _______________ יצאו לשבת עיון במקור חיים.
רצ"ב סך 40 ש"ח.
בעוד החברה מתפזרים ראיתי את יוני זועף בפינת החצר. "מה קרה" שאלתי.
"שמע, שלא תהיינה אי הבנות. אני לא מגיע לשבת!". "אבל למה?" שאלתי.
"כי אני לא סובל כפיה דתית. בעיקר כשהיא באה לידי ביטוי בערמומיות. מה זה "בגדי שבת - חולצה לבנה"? מי קבע שעלי ללבוש בגדי שבת? אני רוצה לבוא איך שאני רוצה! חשוב לי שיקבלו אותי כמו שאני!!! יש לי חולצה חדשה עם תמונת נוף מקסימה. למה שלא אוכל ללבוש אותה בשבת?"