להקשיב

כאשר אני מבקש אותך להקשיב

ואתה מתחיל לייעץ לי,

לא את שביקשתי עשית.

כאשר אני מבקש ממך להקשיב,

ואתה מנסה להשיב,

איך אני צריך להרגיש ומדוע,

אתה ברגשותי רק פוגע.

כאשר אני מבקש אותך להקשיב לי,

ואתה מרגיש שעליך לפתור לי את בעיותיי,

אתה מאכזב אותי,

אפילו שזה נשמע לא הגיוני.

הקשב, כל שביקשתי הוא- להקשיב.

לא לפעול, לא לדבר,

רק לשמוע, לא להגיב.

אני יכול לדאוג לעצמי,

איני חסר ישע

אולי חסר ניסיון והססני,

אבל לא חסר אונים.

כשאתה עושה משהו למעני

שאני יכול לעשות בעצמי

אתה מגביר את חששותי

ומנציח את מבוכתי.

אולם, כשמקבל אתה כעובדה פשוטה

שאני מרגיש את מה שאני מרגיש

אפילו שזה לא הגיוני

אז אני לא צריך לשכנע אותך

ומתפנה להבין בעצמי את המתרחש בנפשי.

כך צצות מאליהן התשובות ברורות, ובהירות,

ואינני זקוק כלל לעצות,

כי אני, אני.

לכן, יתכן שתפילות עוזרות לאיש,

משום שאלוקים רק מחריש,

אינו מייעץ, אינו מארגן,

נותן לך לחשוב לבד את הדברים.

לכן, אנא, רק הקשב

אם תרצה לדבר- בקש,

חכה רגע לתורך, ואז אקשיב אני לך.