רובנו ככולנו גדלנו במשפחות דתיות וחונכנו על ערכי הציונות הדתית. שמענו על הארץ ועל הקדושה שבה, על היופי שבה ועל תשעה קבין של יופי. הורינו והדורות לפניה לחמו על הארץ הזו, וגם בימים אלו דורנו שלנו מחרף נפשו על שלמות הארץ. אבל בשעה שיושבים, ככה סתם ביום של חול ומדברים על היופי בעולם הגדול, על נפלאות "חוץ לארץ", העיניים נוצצות כמו עיני תינוק שזכה בממתק. איך יתכן שעם כל החינוך שקיבלנו ועם כל האהבה שלנו לארץ הזו, הנוער שלנו מעדיף טראק בדרום אמריקה על טיול ב"חוצה ישראל" של החברה להגנת הטבע.למה עדיין יש לנו ניצוצות בעיניים רק לשמע סיפור על ארץ אחרת?..
לעניות דעתי, שורש הבעיה הוא ההתעסקות בנושאים רדודים, הבעיה המרכזית היא שאנחנו לא יורדים לעומק הדברים. אנחנו מדברים רבות על היופי, האטרקציות וכל השאר אבל מתעלמים כמעט לגמרי (לאו דווקא בדיבורים- בחיי היומיום המעשיים) מהגורמים האמיתיים שמייחדים את הארץ הזו- ארץ ישראל. אנו ממעטים לדבר על המשמעות של ארץ אבותינו, על הרמה הרוחנית של עם ישראל בארצו ועל המשולש הנצחי המחבר בין העם והארץ. נכון, הקב"ה בחר בעם ישראל לעם סגולה, אבל מה משמעות הדבר ברמה מעשית??- שאנחנו פשוט עם מיוחד?.. "והייתם לי עם סגולה": הנצי"ב מפרש שהסגולה של עם ישראל מתבטאת בסגולת ארץ ישראל בלבד. הרב קוק ורבים אחרים מרבים לדבר על הארץ כמושפעת מקדושה עליונה. ישנו ציווי אלוקי לאהוב את הארץ- לא בגלל שהיא הכי יפה והכי טובה וודאי שלא כי הכי גדולה,- פשוט בגלל שהיא של הקב"ה שנתן אותה לנו. לעם ישראל, עם הסגולה שלו. כשגבר אוהב את אישתו הוא יודע שהיא לא הכי יפה והכי מצחיקה והכי חכמה והכי הכי הכי... אבל הוא אוהב אותה אהבה שלמה!!, פשוט בגלל שהיא אישתו ואיתה הוא מתקיים בצורה הטובה ביותר. עם אישתו מסוגל הבעל להוציא את מירב כוחותיו אל הפועל, מתוך החיבור שקיים ביניהם. בעל ואישה שחיים ביחד- חיים אהבה אהבה פנימית וכך גם בין עם ישראל לארצו. אותם "תשעה קבין של יופי" אינם מתבטאים ביופי גשמי שהרי בקנדה יש הרבה יותר שלג מאשר בחרמון, באנגליה יש הרבה יותר שדות מאשר בעמק יזרעאל וודאי שבטורקיה יש הרבה יותר מים מאשר בכנרת. היופי של הארץ אינו גשמי כי אם רוחני, והחיבור בינינו לארץ הוא חיבור רוחני- לא מתוך הדברים הגשמיים- אלא חיבור רוחני ועמוק- חיבור שיש ללמוד אותו ולהעמיק בו. כדי להסביר את היופי העמוק של הארץ נצטרך להבין את הסגולה שלנו כפרטים בעם ישראל שחי בא"י ואח"כ כעם ישראל החי בארצו. היסודות לאהבת הארץ- אהבה אמיתית את הארץ, טמונים בהבנת המהות של הדברים לעומקם. נקודת הפתיחה היא בלימוד אמונה ובחיבור ישיר של אותה האמונה לארץ ישראל. אפשר להתחיל מלימוד ספרים כמו "איילת השחר" של הרב יעקב פילבר, כמו "עם וארצו" של הרב שלמה אבינר ועוד רבים וטובים. מי יתן ונלמד ונדע לאהוב את ארצנו באמת.