"לא! אני לא פוחדת לחזור הביתה לפנות בוקר. בארצנו ארץ המלחמות והטרור נהנות הנשים מתנאי בטיחות טובים יותר מאשר בהרבה מדינות אחרות. בתל אביב אני מחנה את המכונית בקצה הרחוב לאחר חצות, וצועדת בשלווה עד ביתי.
בניו יורק עמדתי על כך, שנהג המונית יחכה עד שאתן לו סימן, שאני במקום מבטחים. אבל מה? ישנם אצלנו אזורים מסוימים כמו כביש החוף, בהם אין אישה הגונה, יכולה להרשות לעצמה לעמוד בצד הדרך מבלי שיעצרו לידה כל הזמן מכוניות פרטיות ומשאיות, ונהגיהן יציעו להן הצעות מגונות. הדבר בעצם די משעשע, את מי שנחנה בחוש הומור. היא יכולה לחזור הביתה, ולנקוב במחירה ואם היא תאלץ לעמוד בציידי הדרך יותר מכמה דקות בשל סיבה כל שהיא- יצטברו אצלה סיפורים פיקנטיים, לשעשע בהם נפש שכנותיה וחברותיה.
איני מוכנה לחתום על כך אך דומני כי כאשר אישה איננה משתפת פעולה עם המציע – לא יעונה לה כל רע. גם לא על כביש בחוף. אך בינתיים התעכבתי בהקדמה וסטיתי ממה שרציתי לומר, והוא, שכיום אין בדרך כלל להאשים את הגברים בהיטפלות לאישה הגונה וזאת על שום מה? מפני שכיום, בהסתמך על ההופעה החיצונית, קשה להבחין בין צעירה הגונה מבית טוב לבין נפקנית היוצאת לחפש הרפתקה.
פעם ידעו לפי המראה של האישה, אם היא הגונה או לא. היו להן, לפרוצות ולחובבות, סימני היכר משלהן. שמלות החושפות יותר, בגדים הדוקים עד להתפוצץ, סנדלים בטעם וולגרי, איפור כבד, צבעים צעקניים- ועוד זוטות, שעיניו של גבר ידעו לזהות לפיהן את נערת הכביש ואת דומותיה.
מה קורה היום? כיום לובשות גם נשות חברה שמלות החושפות גב , מותניים , חזה , קורקבן ושוקיים. כיום עם המדים הבין לאומיים של מכנסי הג'ינס וחצאיות הטלאים – לך הבחן בין המעמדות , בין "הנערות הטובות" ו"הנערות הרעות", בין ההגונות לבין החובבות לבין המקצועיות.
כל גברת לובשת אותה אדרת. ואין לדעת: האם הבחורה היושבת בבית הקפה על המדרכה מצפה לקליינט או מחכה לחברה.
כיום כאשר גבר מציע או מנסה להציע הצעה מגונה לנערה הגונה, אין להאשים אותו על שטעה בכתובת. אנחנו הבאנו אותו לידי הטעות הזו. הבלבול קיים לכל אורך הקו. יש ערבוב תחומים מוחלט בין תלבושות ותסרוקות הנערים והנערות. אין לדעת מי היא/ הוא, ומי הוא/או היא. בגדי הקיץ, שהיו העונה פרוצים לכל רוח - הביאו את הגברים לא רק לידי מחשבות חטא, אלא שגם טיבן של הנשים נתבלבל אצלם. הם לא ידעו אם אותה בחורה עירומה למחצה היורדת לים במונית שירות – תעמוד לשירותם אם יגלו יוזמה או שאין היא אלא בת טובים בדרכה אל האוניברסיטה/לשיעור ריקוד/לעבודה במשרד מכובד.
לאחר, שמקבלים כמה הצעות ומבינים מה הרקע לכך- אין השד נורא כל כך. כי לאחר חלוף הקדמה, מגיעים לידי מסקנה שהגבר המצוי מבולבל, אך ורק באשמתן של הנשים. אולי אם תחזורנה הנשים להתלבש בבגדים קלאסיים, אולי אם תיקחנה לעצמן את מראה הליידי, אפשר יהיה אפילו לעמוד על הכביש המוביל לחוף תל ברוך ליד מכונית שהתקלקלה ולצפות כי הגבר העובר שם, עוזר מטעמים ג'נטלמניים בלבד.
( "מעריב" , י"ג חשוון תשל"ח)