עוד מימי רות המואבייה, הגיור הוא אחד המסעות האישיים והלאומיים המטלטלים ביותר. זהו תהליך הדורש אומץ לב יוצא דופן ובחירה יומיומית לקשור את הגורל האישי בגורלו המורכב של העם היהודי. אולם, עבור מתגיירים רבים, הרגע שבו הם יוצאים מהמקווה כיהודים לכל דבר הוא גם רגע שבו מתחילה בדידות גדולה. המתגייר הטרי, שזה עתה הצטרף לעם ישראל, מוצא עצמו לא פעם כמי שאינו חלק אורגני מהקהילה הדתית. בבית הכנסת הוא עלול להרגיש זר, ובמקרים מצערים מדי, הוא יתקל ביחס חשדני ומרחיק מצד הקהילה. הבית החדש שאליו נכנס בכיסופים עלול להרגיש קר ומנוכר דווקא ברגעים בהם הוא זקוק לתחושת שייכות יותר מכל.
כדי לשנות את המציאות הזו מן היסוד, מוביל ארגון עתים זו השנה השישית את מיזם "שבת ואהבתם את הגר". המיזם, שהחל את פעילותו באופן דיגיטלי בתקופת הקורונה, הפך למפגש פיזי ונחוץ בתוך בתי הכנסת והמרחבים הקהילתיים, במטרה לייצר גשר חי בין הגר לבין הקהילה.
"האחריות שלנו לא נגמרת בטבילה במקווה", מסביר הרב שאול פרבר, יו"ר ומייסד ארגון עתים. "הגרים זקוקים לבית ולקהילה שרואה בהם חלק בלתי נפרד מהרקמה האנושית שלה. מצווה מדאורייתא לרתום את עצמנו באופן פעיל לשילובם".
מצוות אהבת הגר נשנתה בתורה עשרות פעמים, והיא דורשת מאיתנו הרבה מעבר לדיון תיאורטי. המתגיירים זקוקים למישהו שיקבל אותם בסבר פנים יפות בבית הכנסת, למי שיזהה אותם יושבים בשורות האחרונות ויושיט יד, ולמי שיפתח את דלת ביתו לאירוח בשבת.
זוהי הזדמנות ממשית עבור כל אחד מאיתנו לפעול כמעשה בועז בשעתו ולראות את הגר, להכיר בבחירתו האמיצה ולתת לו את התחושה שהוא רצוי ומוגן בתוך עמו.
במהלך השבת הקרובה, מאות קהילות בישראל ובעולם יקדישו זמן ללמידה ושיח פתוח על שילוב גרים בקרבן. אך בכל קהילה ניתן לעשות מספר צעדים פשוטים כדי לקיים את המצווה. חפשו את הפנים החדשות בבית הכנסת והסבירו פנים. הפכו את הדיבור על המצווה למעשה קונקרטי של הכנסת אורחים והזמינו אותם לארוחות. ודאו שכולם מרגישים בבית, לא כאורחים לרגע, אלא חלק בלתי נפרד מקהילתכם.
בימים שבהם החברה הישראלית מחפשת נקודות חיבור, "שבת ואהבתם את הגר" מזכירה לנו שהיהדות היא קודם כל הערבות ההדדית בינינו.
לפרטים נוספים: https://go-itim.org.il/giyur-love-2/
בשיתוף עתים