שלבים בהגשת תביעת רשלנות רפואית

שלבים בהגשת תביעת רשלנות רפואית

איש אינו מעוניין ליפול קורבן לרשלנות רפואית, אך למרבה הצער מקרים של רשלנות רפואית בישראל אינם נדירים. מספר תביעות הרשלנות המוגשות לבתי המשפט הוא גבוה, אך חשוב לדעת שלא כל תביעה מסתיימת בהכרח בהצלחה לטובת הנפגע. גם אם לכאורה נראה שהצוות הרפואי טעה, ייתכן שבית המשפט יכריע כי לא הוכחה רשלנות. כדי לשפר את סיכויי ההצלחה, וכדי למצות את זכויות הנפגע, חשוב להבין את תהליך הגשת תביעת הרשלנות הרפואית ולפעול בכל שלב באופן יסודי ונכון. להלן שלבי התהליך המרכזיים מהזיהוי הראשוני של מקרה חשוד ועד לסיום ההליך, בליווי הסברים נגישים לכל נפגע או למשפחתו השוקלים תביעה.

זיהוי המקרה - האם הייתה רשלנות רפואית?

השלב הראשון הוא הכרת המקרה וזיהוי אפשרות של רשלנות רפואית. לא כל סיבוך רפואי או תוצאה מצערת פירושם רשלנות - רשלנות רפואית מתקיימת כאשר גורם רפואי חרג מסטנדרט הטיפול הסביר וגרם למטופל נזק ממשי. אם אתם או יקיריכם סובלים מנזק חמור בעקבות טיפול רפואי, וכבר בזמן האירוע או לאחריו מתעורר בכם חשד שמשהו בטיפול היה שגוי או רשלני, ייתכן שיש עילה לבחון תביעת רשלנות רפואית. תביעה בגין רשלנות רפואית מוגשת לבית המשפט רק כאשר יש חשד סביר או ממצאים המצביעים על טיפול רשלני שגרם נזק למטופל. במצב כזה, חשוב לתעד ולרשום לעצמכם את פרטי האירוע והנזק: מתי ואיפה התרחש, מי היו המטפלים המעורבים, מה נאמר לכם, וכדומה - פרטים אלה יסייעו בהמשך.

פנייה לייעוץ משפטי ראשוני

בטרם מחליטים על הגשת תביעה, יש לנקוט צעד חשוב של התייעצות עם עורך דין המתמחה ברשלנות רפואית. עורך דין מיומן יוכל לבחון את נסיבות המקרה, להעריך בצורה ראשונית אם מתקיימים מרכיבי העילה הנדרשים בחוק, ולהדריך אתכם לגבי המשך התהליך. לרוב, פגישת הייעוץ הראשונית אינה מחייבת ותתקיים ללא עלות מצידכם - כך שאין סיבה לחשוש מלפנות ולבדוק את מצבכם. בפגישה זו מומלץ להביא כל מסמך רפואי שכבר מצוי בידיכם, כגון סיכומי אשפוז, תוצאות בדיקות, מרשמים או מכתבי שחרור, כדי שהעו"ד יוכל להתרשם מהמידע הרפואי הראשוני. במהלך הפגישה תתבקשו לספר בפירוט את מהלך האירועים שהוביל לנזק, והעו"ד ישאל שאלות הבהרה. לעיתים כבר בשלב זה יוכל עורך הדין להעריך באופן ראשוני את סיכויי הצלחת התביעה - יש מקרים שבהם כבר בפגישת הייעוץ מתרשם עורך הדין שיש עילה טובה, ובמקרים אחרים יבהיר שהדרך עוד ארוכה ותלויה בבדיקות נוספות.

איסוף התיעוד הרפואי

כדי לבסס תביעת רשלנות רפואית בבית המשפט, על הנפגע להוכיח שנגרם לו נזק כתוצאה מטיפול רפואי רשלני. משום כך, אחד השלבים הקריטיים בתחילת הדרך הוא איסוף מלא של כל התיעוד הרפואי הרלוונטי למקרה. ישנה חשיבות רבה לכך שכל החומר הרפואי הנוגע לטיפול שבגינו נטען לרשלנות ירוכז וייבחן - לרבות תיק רפואי, צילומי הדמיה, גיליונות אשפוז, דו"חות ניתוח, תרשימי הרדמה, תוצאות בדיקות מעבדה וכדומה. פעמים רבות המסמכים המצויים אצל המטופל חלקיים בלבד, ולכן יש צורך לפנות לכל המוסדות והגורמים הרפואיים שטיפלו בו כדי לקבל תמונה מלאה.

את איסוף החומר אפשר לבצע בעצמכם בהנחיית עורך הדין, או שלעיתים המשרד המשפטי ידאג לכך עבורכם (כשתחתמו על ייפוי כוח לקבלת מידע). יש לקחת בחשבון שהתהליך עשוי לכלול מילוי טפסים ותקופת המתנה לקבלת התיקים הרפואיים. הוצאת העתקי רשומות רפואיות כרוכה בדרך כלל בתשלום אגרה סמלית למוסד הרפואי עבור צילום המסמכים, אך זהו מחיר כדאי כדי לקבל את כל הראיות הנדרשות. לאחר איסוף מלוא התיעוד, עורך הדין יבחן בקפידה את החומר הרפואי שנאסף. בשלב זה ייתכן שגם אתם תידרשו לספק פרטים נוספים או למלא טפסי ויתור סודיות, על מנת לאפשר לעורך הדין להשיג את מלוא המידע הנחוץ.

קבלת חוות דעת רפואית

חוות דעת של מומחה רפואי היא אבן היסוד בתביעות רשלנות רפואית. על פי הדין בישראל, תובע שמעוניין להוכיח טענה שברפואה במסגרת תביעתו חייב לצרף לכתב התביעה תעודת רופא או חוות דעת מומחה רפואי

מתאימה. למעשה, המטופל-התובע נדרש להציג חוות דעת של רופא מומחה בתחום הרלוונטי לרשלנות הנטענת, אשר יקבע בחוות דעתו כי אכן הייתה התרשלות וכי נגרם לתובע נזק ומה היקפו. ללא חוות דעת שכזו, לא ניתן כמעט אף פעם להוכיח רשלנות רפואית בבית המשפט - אי-צירוף חוות דעת לכתב התביעה למעשה שולל מהתובע את האפשרות להוכיח את טענותיו. לכן, לאחר איסוף כל המסמכים הרפואיים, עורך הדין יפנה אתכם לרופא מומחה בכיר בתחום המתאים, על מנת שיבדוק את פרטי המקרה ויכין חוות דעת רפואית תומכת. המומחה יעבור על כל התיעוד הרפואי, ובמידת הצורך גם יפגוש את המטופל ויבדוק אותו,

כדי לגבש דעה מקצועית אם הטיפול חרג מהפרקטיקה המקובלת והאם נגרם נזק כתוצאה ממנו. ישנם מקרים בהם נדרשת יותר מחוות דעת אחת - למשל, אם מדובר במספר התרשלויות בתחומים שונים, או בצורך להוכיח גם רשלנות וגם דרגת נכות כתוצאה מהנזק. חוות הדעת הרפואית צריכה לבסס את כל שלושת רכיבי העוולה בתביעת הרשלנות: שהייתה התרשלות, שנגרם נזק, ושקיים קשר סיבתי בין ההתרשלות לבין הנזק. ראוי לציין כי השגת חוות דעת מומחה היא שלב מאתגר גם מבחינה לוגיסטית וגם מבחינה כלכלית - עלות חוות דעת רפואית יכולה להגיע לאלפי שקלים, תלוי בסוג המומחה ובמורכבות הבדיקה. זוהי השקעה לא מבוטלת, אולם היא חיונית להתקדמות התביעה.

הערכת סיכויי התביעה וקבלת החלטה

לאחר שיש בידיכם חוות דעת רפואית תומכת וכל החומר הרלוונטי נותח, מגיע שלב של הערכת סיכויי התביעה באופן מעמיק. עורך הדין יבחן בשלב זה את כל מרכיבי התיק: האם אכן קיימת עילה משפטית מוצקה להתרשלות (הפרת חובת זהירות מצד המטפל), האם הנזק שנגרם ניתן להוכחה וכימות, והאם חוות הדעת הרפואית מקשרת בבירור בין ההתרשלות לנזק. רק אם מתקיימים היסודות הנדרשים - התרשלות, נזק וקשר סיבתי - ניתן לומר שיש סיכוי משפטי ממשי לתביעה. עורך דין מנוסה יאמר לכם ביושר את הערכתו: ייתכן שבשלב זה יתברר שהתיק חזק ויש טעם להמשיך, וייתכן שלמרות התחושות הראשוניות, התיק אינו מבוסס דיו (למשל אם חוות הדעת מסויגת או אם הנזק מועט מכדי להצדיק הליך). לאחר איסוף כל המידע וחוות הדעת, עורך הדין יעריך האם בכלל קיימת עילה להגשת תביעה. זו נקודת קבלת החלטות משמעותית עבורכם - בעזרת הייעוץ המשפטי תחליטו אם להתקדם להגשת התביעה הרשמית לבית המשפט.

כדאי לזכור שגם שיקולים כלכליים נכנסים פה לתמונה: עורך הדין יסביר לכם מהם העלויות הצפויות (אגרות, עלות מומחים נוספת אם יהיה צורך, שכר טרחה וכו') לעומת הפיצויים המשוערים, כדי לוודא שהמשך ההליך כדאי עבורכם. במידה וההערכה חיובית, תתקבל החלטה להגיש את כתב התביעה ולפתוח בהליך רשמי. אם ההערכה שלילית - ייתכן שיומלץ לכם שלא לתבוע, בכדי להימנע מהוצאות מיותרות ומהליך ארוך שסיכוייו נמוכים.

הגשת כתב התביעה לבית המשפט

כאשר הוחלט שיש עילה וכדאי לתבוע, עורך הדין יכין כתב תביעה מפורט ויגיש אותו לבית המשפט המתאים. כתב התביעה הוא מסמך משפטי רשמי שמציג את פרטי המקרה, טענותיכם והסעד שאתם מבקשים. במסמך זה יפורטו השתלשלות האירועים העובדתית, התאורים כיצד לטענתכם הייתה רשלנות מצד הצוות הרפואי, מה הנזק שנגרם לכם (פיזי, נפשי, כלכלי וכו'), וכן פירוט הפיצויים הנדרשים לכם בשל אותו נזק. לכתב התביעה יצורפו חוות הדעת הרפואיות שקיבלתם וכל מסמך חשוב אחר התומך בטענותיכם. בשלב זה תצטרכו גם להחליט, בהתייעצות עם עורך הדין, מהו סכום הפיצויים שתתבעו - הסכום נגזר מחומרת הנזק, ההוצאות שנגרמו לכם, אובדן כושר עבודה, כאב וסבל ועוד.

ניהול ההליך המשפטי

לאחר הגשת התביעה והזנתה למערכת בית המשפט, יישלח כתב התביעה לנתבעים (הרופא, הצוות או המוסד הרפואי הנתבעים). מנקודה זו והלאה מתנהל תיק משפטי לכל דבר, שעלול להימשך זמן לא מבוטל - בין שנתיים לחמש שנים ואף למעלה מכך עד למתן הכרעה סופית. בשלב הראשון של ההליך, עומדים לרשות הנתבעים לרוב 30 יום להגיש כתב הגנה מטעמם. בכתב ההגנה הם יכחישו בדרך כלל את הטענות, ינסו להסביר מדוע לדעתם לא הייתה רשלנות, או יטענו שהנזק לא נגרם באשמתם.

לעיתים, עם קבלת כתב התביעה, יעדיפו הנתבעים לנסות להגיע להסדר פשרה מוקדם כדי לחסוך זמן ועלויות, במקום להמשיך בהליך משפטי ארוך. גם בשלבים מתקדמים יותר, לאחר תחילת הדיונים בבית המשפט, פתוחה תמיד בפני שני הצדדים האפשרות לנהל משא ומתן לפשרה. ההחלטה אם להתפשר תלויה ברצון שני הצדדים, ובמידה שתעלה הצעת פשרה - תוכלו לדון עם עורך הדין על כדאיותה. עורך הדין שלכם הוא גם זה שינהל עבורכם את המגעים והמשא ומתן מול הצד השני בנוגע לתנאי הפשרה האפשרית. במידה ולא מושגת פשרה בהתחלה, התיק עובר

לשלב הבא: שלב ההוכחות. זהו השלב שבו בית המשפט שומע את הראיות והעדויות משני הצדדים. במסגרת שלב ההוכחות, עורכי הדין של שני הצדדים מציגים בפני השופט את הטיעונים המשפטיים וכל הראיות שאספו (מסמכים, צילומים, חוות דעת וכו'). כמו כן, מזומנים ומופיעים בבית המשפט עדים מומחים וגורמים רלוונטיים: המומחה הרפואי מטעמכם עשוי להעיד ולהיחקר על חוות דעתו, ואף רופאים או אחיות שהיו מעורבים בטיפול יעידו מטעם ההגנה. לעיתים בית המשפט עצמו ימנה מומחה רפואי ניטרלי מטעמו, אם יש פער גדול בין חוות הדעת, כדי שיחווה את דעתו באופן אובייקטיבי - צעד שמסייע לשופט להגיע לחקר האמת.

רשלנות רפואית צילום: Pixabay באתר PEXELS

סיום התהליך - פשרה או פסק דין

תביעת רשלנות רפואית יכולה להסתיים באחת משתי דרכים: פסיקת פסק דין על ידי בית המשפט, או הסדר פשרה בין הצדדים. האפשרות הראשונה היא שפיטר בית המשפט בפסק דין סופי: השופט יקבע אם הרשלנות הוכחה ואם כן, מה סכום הפיצויים שמגיעים לתובע. במצב זה, אם התביעה התקבלה, בית המשפט יפסוק לכם פיצוי כספי בגין הנזק שנגרם עקב הרשלנות, ובדרך כלל גם יחייב את הצד הנתבע בתשלום הוצאות המשפט (כגון החזר אגרות ושכר טרחת עו"ד).

כמובן, אם התביעה נדחית - לא ייפסקו פיצויים, ובמקרים רבים אף תחויבו בהוצאות לטובת הנתבעים (אך לעיתים בית המשפט מתחשב בנפגע ולא מחייב אותו בהוצאות למרות דחייה). האפשרות השנייה, הנפוצה יותר, היא הסדר פשרה: למעשה, במציאות רק חלק קטן יחסית מתביעות הרשלנות הרפואית מגיע עד פסק דין סופי. ברוב המקרים התביעה מסתיימת עוד קודם לכן בהסכם פיצויים בין הצדדים, שמייתר את המשך ההתדיינות. הסכם הפשרה יכול להיות מושג במשא ומתן ישיר בין עורכי הדין של הצדדים, או לעיתים באמצעות הליך גישור מקצועי. בהסדר הפשרה יוסכם על סכום פיצויים מסוים לטובת התובע (לרוב מבלי שהנתבעים מודים באחריות), ובחתימת ההסכם וסילוק התביעה מסתיים ההליך. להסכם כזה ניתן לעיתים תוקף של פסק דין (במיוחד כאשר מדובר בקטינים או כאשר רוצים לסגור את התיק פורמלית בבית המשפט).

לאחר סיום התביעה - אם בפסק דין ואם בפשרה - תסתיים הפרשה מבחינה משפטית. יש לזכור שבמקרה של פסק דין, לכל צד יש זכות לערער לערכאה גבוהה יותר, מה שעשוי להאריך עוד את ההליך, אך זהו כבר שלב נפרד למיעוט מהמקרים.