עד גיל 18, נדב נחאיסי מפתח תקווה למד במסגרות רגילות. אמנם במהלך השנים, להוריו הייתה תחושה שמשהו שונה, אך המערכת לא התייחסה לכך ברצינות. נורות האזהרה הראשונות החלו להבהב בגיל שש-עשרה כשאביו נפטר. נדב התפרק.
"היו כל מיני סימנים שמשהו קצת שונה"
"במשך השנים אבא שלו החזיק אותו. אבל היו כל מיני סימנים שמשהו קצת שונה", מספרת אמו איילה. "אחרי הפטירה, הקשיים גברו. לא היה לנו שום גורם טיפולי בעניין. לא יודעת איך עברנו את השנתיים הקשות האלו. כשהוא הגיע לגיל 18, אמרתי לו: נדב, אתה צריך לפרוש כנפיים. הוא הלך לישיבה באשקלון, אבל הוא לא הסתדר שם עם החבר'ה. היה קשה לו להבין כל מיני סיטואציות חברתיות: איך יכול להיות דבר כזה שאנשים לא קמים בזמן לתפילה? הוא היה מעיר אותם בחמש בבוקר, ולא הבין למה הם לא נוהגים כמותו".
התקופה הזאת חידדה אצלה את ההבנה שצריך להתייעץ עם איש מקצוע. ''הלכתי לפסיכיאטר שמכיר אותי. באותו רגע הוא אמר לי: זה זה. נדב על הרצף. מאז התחלנו את התהליך. עשינו אבחון מסודר וטיפול אצל פסיכולוג. כמובן שהוא עזב את הלימודים בישיבה". אמנם הצבא שחרר אותו משירות חובה, אבל נדב התגייס דרך פרויקט 'רואים רחוק', תוכנית שנועדה לנערים על הספקטרום בתפקוד גבוה.
אחרי השחרור מצה"ל, ב'רואים רחוק' עשו לו השמה בעבודה. ארבע שנים הוא עבד באורבוטק, וכיום עובד באלתא, אבל תמיד סוגית המגורים הייתה סוגיא רגישה. "רציתי עצמאות בשבילו", מדגישה איילה. "הוא לא צריך להיות תלותי בי. הוא צריך חבר'ה צעירים לחיות איתם, הוא צריך לפתוח את החיים שלו". דרך הבת שלה שמתגוררת בלוד, היא שמעה על הבית בלוד של 'שותפים' המיועד עבור בחורים צעירים במצב כמו שלו.
נדב בפעילות אפיה בדירה בלוד צילום: ללא
כבר ארבע שנים, מאז מפתיחת הדירה, נדב מתגורר בה. "החוויה כאן מאוד מעצימה, מאוד מעניינת", משתף נדב. "אנחנו שישה דיירים. עם הזמן הבנתי שללמוד להסתדר זה חלק מהחיים. זה לראות פה את הקהילה, שיש לי רק מילים טובות להגיד עליהם. השותפות בקהילה באה לידי ביטוי בכך שהם באים אלינו לקידוש, ולפעמים עוזרים לנו פה. לפעמים אנחנו באים להשלים מניין איפה שצריך".
"לפני כן היו קצת חששות: איך זה באמת"
לכל בחור, מוצמדת משפחה מאמצת מתוך הקהילה בלוד. את נדב מלווים הרב יהודה ואורנית אלטשולר. "לפני כן היו קצת חששות: איך זה באמת", מודה אורנית. "לא ידענו שֵם של מישהו, לא ידענו שזה יהיה נדב, איך הבחור שנקבל ישתלב במשפחה, איך הילדים יקבלו אותו, ואיך החיבור הזה יהיה. אם זה לא יהיה אינטנסיבי מדי, כל שבת שנייה, או דברים מהסוג הזה. אבל זה לא הרתיע אותנו מספיק, כי עובדה שקפצנו למים. שמחנו מאוד לפגוש את נדב. הרגשנו שממש זכינו. נדב הוא בחור מקסים".
החיבור הראשוני, קרה מהר מאוד. "אנחנו מרגישים שעם הזמן, הקשרים יותר מעמיקים, ונדב נפתח יותר ויותר. בהתחלה הוא היה יותר מקובע על דברים, אפילו ברמת האוכל: מה הוא כן אוכל, מה הוא לא אוכל, עד שהוא העיז לטעום מדברים חדשים, להיפתח לבני הבית ולספר דברים. היום הוא ממש מדבר בסעודה, משתף, שואל דברים. ישר כשהוא נכנס הוא שואל, מי חסר? איפה הוא? הוא ממש מעורה במה שקורה, וזה כיף. אנחנו גם משתדלים להיות מעורים במה שעובר עליו: כל המעברים של העבודה ונהיגה, ושאר הדברים שמתחדשים אצלו. לאחרונה, היה לנו בר מצווה של הבן הקטן שלנו, היה ברור שנדב יהיה שותף איתנו גם בערב בר המצווה וגם בשבת. נדב עשה מאמצים גדולים כדי להשתתף למרות שחבריו לא היו באותה שבת בדירה", היא מתארת. "אנחנו שמחים מאוד שנכנסנו לפרויקט הזה, ואנחנו מקווים להמשיך ללוות את נדב הלאה".
רוצים לשמוע עוד על פרוייקט 'דירות בקהילה' - כנסו
'שותפים' הוא מערך דיור בקהילה לאנשים עם מוגבלויות, שהוקם על ידי חברת 'אודי מרילי- פתרונות תעסוקה יצירתיים בע"מ' בשיתוף עם קהילות המעוניינות לשלב בתוכן אנשים עם מגבלה. הבשורה של 'דירת שותפים' נוגעת בליבה של התפיסה כי ההשתייכות הקהילתית, החיבור לשכנים ולשכונה ויצירת קשרים עקביים משמעותיים לצד ליווי מקצועי, מייצרת התקדמות והתפתחות לכל אדם. הדירות מיועדות לשישה דיירים, בעלי עצמאות תפקודית, המסוגלים לצאת לתעסוקה והתנייד בצורה עצמאית. הדירות עומדות בנהלי משרד הרווחה, וכוללות כח אדם מקצועי. כמו כן, הדירות מופרדות בין גברים ונשים, ונושאות אופי מסורתי, שמירת כשרות ושבת במרחב המשותף בדירה. הדירה מספקת תכנית קידום אישית לכל דייר, פעילות פנאי מגוונת ונגישות לשירותים הקהילתיים.
הבית בלוד, היא אחד מיני שבע בתים הפרסומים בכל רחבי הארץ; קריית מלאכי, אור עקיבא, כפר אדומים, מעלה אדומים ואלון. המיקומים הללו אינם אקראיים, אלא נבחרו מתוך התפיסה הקהילתית. "אנחנו לא פותחים בית לפני שאנחנו עושים עבודה קהילתית עם הקהילה", מדגישה שלומית שווייצר, מנהלת המערך. "חשוב לנו שמעבר לעובדה שיהיה פה בית נעים, יפה, בגובה העיניים – שהדיירים יהיו חלק מקהילה".
"למה אנחנו יושבים ומדברים על זה שהם הולכים להיכנס?"
זה אומר שלפני שהבית נפתח, התקיים תהליך קהילתי ממושך. "יש פה איזשהו פרדוקס: אנחנו מדברים על זה שאנחנו רוצים שתקבלו אותם כמו כולם - אז למה אנחנו יושבים ומדברים על זה שהם הולכים להיכנס? אף אחד לא דיבר על איך יקבלו את משפחת שווייצר", היא מחדדת את האתגר. "אבל יש פה תורה שצריך ללמוד ולפתח אותה. אחרי שעשינו עוד מפגש ועוד מפגש, עשינו אירוע קהילתי רחב, והקרנו סרט, היה מקום לשאלות אחר כך, ואחר כך היה פאנל, ודיברו על מה זה דירה בקהילה ומה זה המשמעות של דירה בקהילה. זה לא היה קל. היו אנשים שהיו מאוד מאירי פנים, אבל היו גם התנגדויות. עשינו פה עבודה".
עיקר החשש היה מהלא נודע. "לא ידעו מה זה אומר. מה זה אומר אוטיסטים? מה זה אומר: עם הנמכה קוגניטיבית? הם פחדו וחששו שאולי זה אומר שהם אלימים, שאולי זה אומר שהם צועקים, שאולי זה אומר שהם נראים מוזר, אולי זה אומר שהם יפגעו בו בילדים. כל מיני חששות, שבאמת בינם לבין המציאות, יש תהום פעורה באמת. זה פשוט מחוסר היכרות. אחת המשפחות הייתה קצת בחששות: מה זה אומר? האם זה יוריד את ערך הבית? כל מיני טענות שאנחנו שומעים באופן קבוע. ברגע שהבנים נכנסו, והם דפקו בדלת ואמרו שהם צריכים השלמה למניין- החששות התפוגגו והתחיל סיפור של שכנות טובה".
היות וכלל הדיירים הינם על הרצף, בתפקוד גבוה, לכולם יש מסגרות בוקר. משעות אחר הצהריים כשהם חוזרים, מקיימים איתם מגוון פעילויות. "הרעיון הוא לפתח יכולת", מגדיר גורי רוט רכז הפעילות. "אנחנו שמים המון דגש על פיתוח מיומנויות לעצמאות, כדי שמי שיוכל בשלב בהמשך, ייצא למסגרות יותר עצמאיות. מדי שנה אנחנו יושבים ובונים לכל אחד מהדיירים שלנו תוכנית אישית טיפולית שנוגעת לצרכים האישיים שלו. אם זה מיומנויות הכי בסיסיות, כמו היגיינה ויכולת לבשל, ויכולת חברתית: ליצור קשרים חברתיים ולנהל קשרים חברתיים בצורה מיטיבה, ועד לתמוך במיומנויות גבוהות יותר של פיתוח קשרים חברתיים, פיתוח זוגיות. ברוך ה' בהקשר של נדב, אנחנו בעיצומו של תהליך. הוא לומד נהיגה. הוא עובד בעבודה מרשימה, מכבדת, שממצה את היכולות המרשימות שלו. אנחנו פה לתמוך: לתמוך בתהליך של התפתחות אישית ושל רכישה של מיומנויות לעצמאות".
מאז שנדב נכנס לבית, הוא מעיד על עצמו שהתקדם בלא מעט תחומים. "בעיקר עצמאות, בהרבה מובנים. פעם אחת הגעתי הביתה והכנתי את הדגים לשבת. זה דוגמה לעצמאות בנושא הבישול". ממרחק של ארבע שנים גם איילה, אמא של נדב מברכת על ההתקדמות. "נדב היה בודד בבית", היא נזכרת. "הוא היה בא, יושב מול המחשב כל השעות היום, ובעצם הוא היה בודד. עכשיו שהוא פה, החיים שלו התמלאו. יש לו אתגרים. הוא צריך לדעת להתמודד עם הרבה מצבים שלא פשוטים לו, ושינויים שקורים, שזה הדברים שמאוד קשים לו. והוא למד להתמודד עם זה. פה אני רואה את ההתפתחות שלו, שהוא לומד גם לקבל, שלא הכול הולך לפי הדרך שהוא חושב, וגם ללמוד לקבל את זה. זה תהליכים שהוא עובר. זה מכין אותו לחיים".
"אנחנו משתדלים לראות מה השיקולים של כל בחור"
"אנחנו משתדלים לראות מה הכישורים של כל בחור, מה הייחודיות שלו, ושם לכוון אותו גבוה", מוסיפה יעל אלעד, אשת הטיפול של הבית. "יש בחור שראינו שהוא מאוד אוהב לבשל, והוא מכין לנו פה ארוחות גורמה ברמה שבאמת לא מביישת מסעדות שף שוות. קנינו לו מכונת פסטה וסיר אידוי ויזמנו ערבי גורמה. הוא לוקח את המושכות ומתקדם שם. לנדב יש ידיים טובות, ידע טכני, וכל מה שצריך בנושא של תחזוקה: כל מה שלא זז, הוא הכתובת שלנו. ברמה של עבודה מול אנשי מקצוע, או שהוא בעצמו כבר נהיה איש מקצוע".
מתוך אלבום התמונות של הבית בלוד צילום: ללא
"כמו שבחיים עצמם, של קבוצת השווים של בני הגיל הזה, איפשהו בשלב של אחרי היציאה ממסגרת צבאית או שירות לאומי, יש יציאה מהקן הביתי של ההורים והתמודדות עם העולם שבחוץ. אנחנו מלווים אותם ותומכים בהם בתהליך הזה", מרחיב גורי. "נדב הוא מקרה הצלחה מאוד גדול. ברמה של להחזיק עבודה, ליצור קשרים חברתיים, לא לשבת בבית אצל ההורים, ורק בתוך ד' אמותיך. מעבר למיומנויות, זה הדברים הבסיסיים, שאולי קשה לנו לראות אותם בהקשר היומיומי, אבל הם עוברים על כל בחור צעיר שיוצא מבית הוריו ומתחיל חיים עצמאיים. ללוות ולתמוך בו בתהליך הזה, זאת המטרה שלנו. ההבניה האישית היא בגלל השונות. יש פה הטרוגניות במערך הדיור, ואנחנו מתאימים לכל אחד, חליפה אישית של מענה לצרכים ורצונות ותחומי עניין וכישרונות שמתאימים להם".
"הרבה פעמים מתקשרים אלינו הורים ומתלבטים", מוסיפה שלומית. "לכל משפחה, לכל בחור או בחורה יש את התהליך הבשלה שלהם. תמיד צריך להיות איזשהו אלמנט של קפיצה למים. זה לא קל לשחרר את הילד, זה לא פשוט. צריך הרבה תפילות, שהקפיצה הזאת תעלה יפה ותהיה בצורה טובה. אבל אין ברירה, אם הבחור או הבחורה רוצים להתפתח ולהתקדם, חייבים לצאת למסע", היא מסכמת.
רוצים לשמוע עוד על פרוייקט 'דירות בקהילה' - כנסו
בשיתוף דירות בקהילה