הסיפור שטרם סופר: פרוכת בית הכנסת שהפך לחמל רפואי בשבעה באוקטובר

כל כך הרבה עדויות וסיפורים שמענו ועוד נשמע על אירועי ה-7 באוקטובר, שמחת תורה התשפ"ד, שלעיתים נדמה כי ישנן אינסוף זוויות לאירועי אותו היום. הסיפור הבא טרם סופר, והוא התרחש במושב הפסטורלי נווה, מיישובי עוטף עזה, המצוי לא הרחק ממפגש הגבולות של ישראל – רצועת עזה – ומצרים, מרחק של כמה קילומטרים מליבה של העיר רפיח. אלא שהפעם אין זהו סיפורו של אדם ספציפי, אלא הסיפור של פרוכת בית הכנסת של המושב, של קהילה אחת שלא ויתרה עליה ושל אמנית יודאיקה שסייעה להם בחידוש שלה.

מבית כנסת למרכז רפואי

אבל ראשית מעט מאירועי אותו היום. תושבי המושב מספרים כיצד בבוקרו של אותו היום התקבצו התושבים בבית הכנסת של המושב לתפילת שחרית, מתרגשים מהחג ומההקפות הצפויות, כאשר בשעה שש וחצי בבוקר החל מטר של רקטות ואזעקות בלתי נפסקות. התושבים התפנו לחדרים ממוגנים, ממתינים לאות הרגעה, ומשזה בושש להגיע – חדרה ההבנה שהפעם מדובר באירוע בעל סדר גודל שונה ואחר. השמועות על חדירות מחבלים ליישובים הסמוכים התחלפו בידיעות על הרוגים, פצועים וחטופים. כיתת הכוננות של הישוב נפרסה בעמדות הגנה מסביב ליישוב, והמושב נותק – מקליטה סלולארית, מחשמל ומכוחות צבא.

אלא שבשעות הצהריים לערך החלה תנועה בשערי המושב – פצועים מיישובי הסביבה החלו להגיע לנווה. הכביש המוביל לבאר שבע ולבית החולים סורוקה היה חסום על ידי מחבלים, וכל מי שעבר בו נורה ונהרג, ובלית ברירה התפנו הפצועים אל המושב. בהחלטה של רגע הוחלט לפתוח מרכז רפואי מאולתר בבית הכנסת של היישוב, כשאנשי ונשות צוות רפואי תושבי נווה נותנים לפצועים מענה ראשוני. בעיני הצופים באירוע זה היה נראה כמו חדר מיון קדמי אזורי, במה שהיה עד מספר שעות קודם לכן בית כנסת הנערך ליום חג. בהמשך היום גם הגיעו מסוקים והחלו לפנות את הפצועים לטיפול בבתי החולים. יומיים מאוחר יותר פונה היישוב כולו – 140 משפחות, כולל 700 ילדים – לבית מלון בירושלים.

ההתלבטות של בית הכנסת

תמונת הכיסוי המקורי – הפרוכת לאחר יום הקרבות העקוב מדם ב-7 באוקטובר.

מאחור, ביישוב שהתרוקן, נותרה פרוכת בית הכנסת, זה שהפך לחמ"ל רפואי ליום אחד. אלא שאותה פרוכת הוכתמה בדמם של הפצועים, ונדרשה עבודת שיקום כדי להחזיר אותה לשמישות. עלתה השאלה בקרב פרנסי בית הכנסת – האם לרכוש לבית הכנסת פרוכת חדשה או להשמיש את זו הקיימת. בסופו של דבר הוחלט – להשמיש, לא לוותר על הפרוכת הוותיקה, לטפל בה באהבה ובמסירות, לחדש אותה, על מנת שתמשיך ללוות את הקהילה ואת בית הכנסת גם בעתיד.

מלאכת התיקון והחידוש של הפרוכת נמסרה בידיה האמונות של אמנית היודאיקה רונית גור, שהחליטה לבצע את העבודה כתרומה למענם של תושבי נווה ולכבודו של בית הכנסת, שבין כתליו נראו באותו היום מחזות לא פשוטים, לעיתים אף קשים לעיכול.

גור מספרת כי "ההחלטה של המתפללים ריגשה אותי עד מאוד. הכי קל היה להחליף את הפרוכת, כאקט סימבולי של מחיקת אירועי אותו היום, ולחזור לבית כנסת מסודר ומאובזר מחדש – כולל פרוכת חדשה. אלא שהחלטתם הייתה לחדש דווקא את אותה הפרוכת שליוותה אותם בעבר, כולל באירועי ה-7 באוקטובר".

הטיפול כלל חידוש של הפרוכת הוותיקה, והעבודה כללה גם הוספה של כיתוב עליה. בבית הכנסת ביקשו לסיים את המלאכה לפני חגי תשרי, בחלוף כמעט שנה מאז אירועי שמחת תורה התשפ"ד, וכך אכן נעשה. המלאכה התבצעה בסטודיו של המעצבת רונית גור במעלות, בלב הגליל המערבי, שהמשיך לעבוד בצורה רציפה ולתת שירות לציבור לקוחותיו גם תוך כדי המלחמה ותחת ירי בלתי פוסק של טילים וכתב"מים מכיוון לבנון.

תמונת הכיסוי המשופץ משוחזר – הפרוכת לאחר ביצוע עבודת השחזור והשדרוג צילום: רונית גור

תחושת התעלות יתירה

"לאורך השנים", מספרת גור, "ואני פעילה כבר למעלה מ-30 שנה בסטודיו שלי במעלות, היו מספר מקרים בהם הייתה בקרבי תחושה של התעלות יתירה. מקרה כזה היה כאשר ההסתדרות הציונית העולמית בחרה בי בשנת 2019 לשחזר את פרוכת ארון הקבורה של חוזה המדינה בנימין זאב הרצל, זאת לציון 70 שנים להעלאת עצמותיו לקבורה בישראל. עבורי הפרוכת של מושב נווה נמצאת בסקאלה דומה של התעלות יתירה. הבחירה של בית הכנסת במושב נווה הייתה בעיני סמל של חזרה לחיים, למרות האסון הכבד. שילוב של זיכרון עם תקווה ועתיד, ואני מאחלת להם עוד שנים רבות שימשיכו לחזק ולהתחזק, ושהפרוכת תמשיך ותלווה אותם במסע הרוחני שלהם מתוך אמונה, מסירות והשראה".

תמונת הכיסוי המשופץ משוחזר, מבט נוסף על הפרוכת לאחר ביצוע עבודת השחזור צילום: רונית גור

סטודיו "רונית גור – אומנות יהודית" מתמחה בעיצוב יודאיקה מקורית: פרוכות, טליתות, כיסויי חלה, כיסויי טלית ותפילין ועוד. הסטודיו הוקם לפני כ-30 שנה במעלות, בראשותה של אמנית היודאיקה רונית גור, המתמחה בעיצוב המתאפיין בקווים נקיים, צבעוניות, חדשנות והשראה מן העבר. מגוון הפריטים הרחב ואיכותם הפך את גור עם השנים לאחת המעצבות המובילות והמשפיעות בתחומה – בארץ ובעולם.