גירושין היא תופעה שכיחה בישראל. הסיבות הנפוצות לגירושין הן, בין היתר: בגידה, חוסר התאמה, חילוקי דעות, וכן אובססיה וקנאה מצד אחד מבני הזוג. סיבה נוספת שבגינה זוגות רבים רוצים להתגרש היא אלימות, מכל סוג שהוא. במאמר זה אדון בשאלה האם אלימות במשפחה אכן מחייבת הליך גירושין.
סוגי אלימות וחומרתם
המושג "אלימות" כולל בתוכו סוגים רבים של אלימות. אציג את סוגי האלימות העיקריים ואדון בחומרת כל אחד מהם:
אלימות פיזית: התנהגות תוך כוונה לפגוע באופן פיזי באחר. האלימות הפיזית יכולה לבוא לידי ביטוי בהכאות שונות, כמו סטירות ובעיטות, ובמקרים חמורים יותר יכולה האלימות להיות מלווה באמצעי עזר, כמו סכין, שבאמצעותו מעוניין המחזיק בו, לדקור אחר. כשמדובר באלימות פיזית כלפי הילדים, הדבר יכול לכלול גם אלימות מינית.
אלימות פיזית במשפחה אכן מחייבת הליך גירושין, ואין זה משנה אם היא מופנית כלפי כל המשפחה או כלפי בן משפחה אחד, כלפי בן הזוג או כלפי הילדים. בנוסף, גם אם מדובר במקרה אחד של אלימות, ולא בפעולה חוזרת ונשנית, יש להבין שהמשתמש באלימות הוא אדם שמטבעו אלים והוא מסוגל לחזור ולהשתמש באלימות בכל רגע, ולכן ישנה חובה לפתוח בהליך גירושין.
אלימות מילולית: קריאה בשמות גנאי, השפלות וקללות, שלרוב נאמרות בצעקות.
יהיו שיטענו שאלימות מילולית אינה כה חמורה, שכן הדבר אינו משפיע על מצבו הפיזי של האדם ה"זוכה" ליחס שכזה. הדבר לא מדויק, שכן אלימות מילולית יכולה להשפיע על מצבו הנפשי של החווה אותה, לגרום לירידה בביטחונו העצמי, ולעתים אלימות מילולית אף מהווה הקדמה לאלימות פיזית שתגיע בהמשך.
מכאן שאלימות מילולית במשפחה אמנם לא מחייבת הליך גירושין, בניגוד לאלימות פיזית, אך אם היא אכן גורמת להתדרדרות במצב הנפשי של החווה אותה, או באופן כללי משפיעה לרעה על ההתנהלות והאווירה בבית, בהחלט יש לשקול לפתוח בהליך גירושין.
אלימות מינית כלפי בן הזוג: כפיית יחסי מין מצד בן הזוג כלפי בן זוגו, לרוב מצד הבעל כלפי האישה. כפייה שכזו היא בגדר אונס, והעובדה שהבעל הוא בן זוגה החוקי של האישה אינה מחייבת את האישה להסכים לספק אותו מבחינה מינית בכל רגע נתון.
אין כל סיבה שהאישה תהיה קורבן לאלימות כלשהי, ובפרט מצד בעלה, ולכן אם אישה חווה אלימות מינית מבעלה, עליה לשקול ברצינות להתגרש.
פתרונות נוספים לאלימות במשפחה – לצד ו/או במקום גירושין
גם אם בסופו של דבר מחליט הזוג להתגרש עקב האלימות, זה לא אומר שאין צורך בפעולות נוספות.
ניתן, ואף רצוי, להגיש תלונה במשטרה. אם בן זוגו של הנוקט באלימות מסתפק בגירושין בלבד, עלול להיווצר רושם שהפריע לו שבן זוגו משתמש באלימות כלפיו ו/או כלפי ילדיו, אך אין לו כל בעיה עם העובדה שימשיך להשתמש באלימות באופן כללי. שיתוף המשטרה בהתנהגותו האלימה של בן הזוג, יכול למנוע אירועי אלימות נוספים מצדו, כלפי כל אדם.
בנוסף, ניתן לבקש מביהמ"ש לענייני משפחה או מבי"ד דתי צו הגנה למניעת אלימות במשפחה וצו למניעת הטרדה מאיימת, ואם בן הזוג האלים יפר צווים אלו הוא עלול למצוא עצמו במעצר ולהיות תחת כתב אישום.
לסיכום, ישנם שלושה סוגים עיקריים של אלימות – פיזית, מילולית, ומינית כלפי בן הזוג. כל אלימות פיזית מחייבת הליך גירושין, ולעתים על בן הזוג לשקול לפתוח בהליך גירושין גם כשמדובר באלימות מינית כלפיו, או מילולית. בנוסף, בין אם בסופו של דבר מתקבלת החלטה להתגרש ובין אם לא, רצוי לבצע פעולות נוספות כמו הגשת תלונה במשטרה או בקשת צווים