צוואה היא מסמך משפטי שבמסגרתו אדם יכול להסדיר את אופן חלוקת רכושו לאחר מותו, ולקבוע מי יהיו יורשיו וכיצד רכושו יחולק ביניהם. ניתן לבטל צוואה בשתי דרכים: ביטול על ידי המצווה עצמו, וביטול על ידי בית המשפט לענייני משפחה.
ביטול צוואה על ידי בית המשפט נעשה כאשר הוגשה בקשה למתן צו לקיום הצוואה. במקרה כזה, רשאי מי שמעוניין לבטל את הצוואה להגיש התנגדות לבקשה זו בפני בית המשפט. בית המשפט ידון בהתנגדות ויחליט האם יש מקום לבטל את הצוואה כולה ולא לתת לה תוקף, וכן האם יש אולי מקום לבטל רק הוראה מסויימת של הצוואה, ובכפוף לביטול זה לתת תוקף לצוואה, וזאת לפי סעיף 38(ב) לחוק הירושה.
לעומת זאת, ביטול צוואה על ידי המצווה נעשה כאשר הוא עצמו מעוניין לבטל אותה וזאת מיוזמתו שלו. ככלל, כל אדם שערך צוואה רשאי לבטל אותה בכל עת ומכל סיבה שהיא, וזאת לפי סעיף 36 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965.
אם המצווה ביטל את צוואתו, ולא קיימת צוואה אחרת תקפה במקומה, עזבונו יחולק בהתאם לכללי הירושה לפי הדין שקבועים בחוק הירושה. אם קיימת צוואה נוספת תקפה במקום הצוואה שבוטלה, עזבונו יחולק לפי הצוואה התקפה.
לפי החוק, אין כל הגבלה למספר הצוואות שאדם יכול לערוך או לבטל. ההחלטה האם לבטל את הצוואה או לאו נתונה לרצונו החופשי והמלא של המצווה בלבד. סעיף 27 לחוק הירושה אף קובע שהתחייבות לבטל צוואה או שלא לבטלה הינה התחייבות שאינה תופסת, והוראת צוואה ששוללת או שמגבילה את זכות המצווה לבטל את הצוואה הינה הוראה בטלה.
מהן הדרכים לביטול צוואה על ידי המצווה?
סעיף 36 לחוק הירושה קובע כי המצווה רשאי לבטל את צוואתו באמצעות כל אחת מדרכים הבאות:
"36. ביטול על ידי המצווה -
- המצווה רשאי לבטל צוואתו, אם על ידי ביטול במפורש באחת הצורות לעשיית צוואה, ואם על ידי השמדת הצוואה; השמיד המצווה את הצוואה, חזקה עליו שהתכוון בכך לבטלה.
- צוואה חדשה, אף אם אין בה ביטול מפורש של צוואה קודמת, רואים אותה כמבטלת את הקודמת במידה שהוראות הצוואה החדשה סותרות את הוראות הצוואה הקודמת, זולת אם אין בצוואה החדשה אלא הוספה על האמור בצוואה הקודמת."
כלומר, סעיף זה מכיר במספר דרכים שלפיהם המצווה יכול לבטל את צוואתו, וזאת בין במפורש ובין במשתמע:
- ביטול באחת הצורות לעשיית הצוואה.
- ביטול על ידי השמדת הצוואה.
- ביטול על ידי עריכת צוואה חדשה שסותרת את הצוואה הקודמת.
- ביטול באחת הצורות לעשיית הצוואה
סעיף 36(א) לחוק הירושה קובע שניתן לבטל את הצוואה במפורש באחת הצורות לעשייתה, כלומר, באותה צורה שבה נערכה הצוואה מלכתחילה. חוק הירושה מכיר בארבע צורות לעשיית צוואה: צוואה בכתב יד, צוואה בעדים, צוואה בפני רשות, וצוואה בעל פה/שכיב מרע. לפיכך, כדי לבטל צוואה שנערכה באחת הצורות הללו, יש לעשות זאת בהתאם לצורה שבה היא נעשתה.
בפסק דין שניתן בדנ"א 7818/00 אהרון נ' אהרוני, הבהיר בית המשפט העליון כיצד מבטלים צוואה באחת הצורות לעשייתה:
- צוואה בכתב יד (סעיף 19 לחוק הירושה). כדי לבטל צוואה בכתב יד, על המצווה לערוך כתב ביטול שבו הוא יכתוב בכתב ידו שהצוואה מבוטלת, ובנוסף לכתוב עליו בכתב ידו את התאריך ולחתום עליו בחתימת ידו (סעיף 19 לחוק הירושה).
- צוואה בעדים (סעיף 20 לחוק הירושה). כדי לבטל צוואה בעדים, על המצווה לערוך כתב ביטול שבו יצויין שהוא מבטל את הצוואה, לציין בו את התאריך, ולחתום עליו בפני שני עדים שלאחר שהוא הצהיר בפניהם שהוא מבטל את צוואתו. על שני העדים לאשר אותו מעמד בחתימת ידם על כתב הביטול שהמצווה הצהיר כך וחתם על כתב הביטול בפניהם. את הצהרתו בדבר הביטול, תאריך, וחתימתו בפני שני עדים, שגם יחתמו על כתב הביטול.
בפסק דין אהרון דנו בתוקפו של כתב ביטול צוואה בעדים שנעשה רק בפני עד אחד במקום בפני שני עדים. פסק הדין קבע שבמקרה כזה על בית המשפט לבחון האם ניתן לרפא פגם זה מכח ההסדר שקבוע בסעיף 25(א) לחוק הירושה, ואשר עוסק בריפוי פגם שנפל בעת עריכת הצוואה אם בית המשפט שוכנע באמיתות נוסח הצוואה. בהתאם לכך נקבע שבמקרים מסויימים ניתן יהיה להכיר גם בביטול צוואה בעדים שנעשתה בפני עד אחד בלבד, וזאת במידה שבית המשפט שוכנע באמיתות כתב ביטול הצוואה, כלומר, שהמצווה אכן התכוון לבטל את צוואתו.
- צוואה בפני רשות (סעיף 22 לחוק הירושה). כדי לבטל צוואה בפני רשות, יש לבטל את הצוואה בפני שופט, רשם הירושה או דיין בית דין דתי, או בהגשת דבר ביטול הצוואה בכתב על ידי המצווה עצמו לאחד מאלה, תוך שהם קוראים את דבר הביטול בפני המצווה, והוא מצהיר בפניהם שזהו כתב-ביטול הצוואה.
- צוואה בעל פה/שכיב מרע (סעיף 23 לחוק הירושה). צוואה בעל פה/שכיב מרע הינה צוואה שנערכה על ידי מי שעומד למות או מי שרואה את עצמו עומד מול המוות בנסיבות המצדיקות זאת. כדי לבטל צוואה כזו, על המצווה להודיע בעל פה בפני שני עדים שמבינים את שפת לשונו שהוא מבטל את הצוואה.
(2) ביטול על ידי השמדת הצוואה
סעיף 36(א) לחוק הירושה קובע שהמצווה יכול לבטל את הצוואה גם על ידי השמדתה באופן פיזי (למשל, על ידי קריעת הצוואה). סעיף זה גם קובע חזקה לפיה מי שהשמיד את צוואתו, חזקה שעליו שהוא התכוון לבטלה באמצעות השמדתה.
(2) ביטול על ידי עריכת צוואה חדשה סותרת
סעיף 36(ב) לחוק הירושה קובע שניתן לבטל צוואה על ידי עריכת צוואה חדשה, וזאת גם אם בצוואה החדשה אין הוראה שקובעת במפורש שהצוואה החדשה מבטלת את הצוואה הקודמת, וזאת במידה שהוראות הצוואה החדשה סותרות את הוראות הצוואה הקודמת. לעומת זאת, אם הוראות הצוואה החדשה רק מוסיפות על האמור בצוואה הקודמת, ואינן סותרות אותה, אזי הצוואה החדשה לא תבטל את הצוואה הקודמת.
פנו אל עורך דין ירושה - עורכת הדין אסתר שלום, האמונה על ניהול תיקי משפחה מורכבים ובעלת ניסיון משמעותי בתחום וקבלו תמיכה וייעוץ מקצועי!
יודגש כי המאמר אינו מהווה תחליף ליעוץ משפטי ובכל עניין בנושא מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בתחום.
עו״ד אסתר שלום - עורך דין גירושין בתל אביב, טלפון: 052-970-6731, https://ester-law.co.il