מסד נתונים משמש כמאגר מידע של נתונים המגיעים ממספר מקורות – חלקם מקורות פנים ארגוניים כמו מערכות ניהול ארגוניות – ERP, CRM, מערכת ייצור, מערכת להנהלת חשבונות קבצי אקסל, טבלאות ורשימות וכן הלאה, וחלקם מקורות חוץ ארגוניים כמו קישורים לפורטלים אינטרנטיים, רשתות חברתיות, תיבות דואר, מסעות פרסום ועוד.
ארגונים בימינו נעזרים במסדי נתונים כדי לנתח מידע ולהפיק דוחות ולקבל תמונת מצב מלאה על נושאים שונים, מניהול מצבת המלאי, ביצועי העובדים, עמידה בקצה הייצור, עמידה ביעדי המכירות, מעקב אחר ניהול התקציב ועד מעקב אחר טכנולוגיות חדשות שהמתחרים אימצו, ביצועי מסעות השיווק, דרישות השוק, אירועים ברמת "המאקרו" שיש בכוחם להשפיע על הארגון ובפרט על תהליכי קבלת ההחלטות בכל הרמות הניהוליות.
שימושים רווחים למסד נתונים
כאמור מסד נתונים (ידועים גם בשם: בסיסי נתונים) הוא תוכנה לאחסון, ניהול וניתוח מידע בהיקפים נרחבים לצורך קבלת החלטות ארגוניות. בעוד שארגונים קטנים עשויים להסתפק – לפחות בשלבי הצמיחה הראשונים – בדוחות אקסל או אקסס, ארגונים גדולים, אשר מתמודדים עם BIG DATA ונדרשים לתגובות מהירות נעזרים במסד נתונים אשר מתממשק למערכות הארגון ומקורות חוץ ארגוניים, מסנן וממיין את המידע, מבצע פעולת ניתוח ומציג את התוצרים באמצעות שאילתות מובנות או באמצעות "לוחות מחוונים" (דשבורדים) המספקים תצוגה חזותית נוחה של הנתונים.
סוגים שונים של מסדי נתונים
קיימים חמישה סוגים שונים של מסדי נתונים:
1. מסדי נתונים עיתיים (Temporal Databases) – אלו מסדי נתונים העוסקים במרכיבים של זמן. זמן במהות הבסיסית שלו כלומר: איסוף אירועים שקרו בעבר, מתרחשים בהווה ועשויים לקרות בעתיד וכן מדידה של זמן כמו כמה זמן רצה שאילתה במערכת, או כמה זמן נדרש לעבד פרטי אשראי של לקוח.
2. מסדי נתונים מבוזרים (Distributed Databases) – אלו בסיסי נתונים הפזורים על פני מספר שרתים, מחשבים או אמצעים פנים וחוץ ארגוניים. למשל בסיס נתונים הפזור על פני שרתים פנים ארגוניים ועל פני שרתי ענן. על בסיסי הנתונים השונים שולטת מערכת שתפקידה לרכז את כלל המידע במקום אחד וליצור קשרים לוגיים בין הנתונים המבוזרים.
3. מסדי נתונים אקטיביים (Active Databases) – Active במקרה זה מתייחס לתגובה לאירוע, טריגר או כלל ECA קצר שהופעל על מסד הנתונים. כך למשל מתן התראה במקרה של פריצה או זיהוי של מקור
לא מהימן שמנסה להיכנס למערכות פנים הארגון. מסדי נתונים אלו משמשים בדרך כלל לצורכי אבטחה וביטחון מידע.
4. מסדי נתונים שיתופיים (Cooperative Databases) – מבוססים על מספר מקורות כמו מחשבים שונים הפזורים בעולם, אשר נשלטים על ידי מערכת מתכללת, שמחברת את כלל המידע הפזור במאגרי המידע השונים לכדי מסד נתונים וירטואלי אחיד. למסד נתונים זה יש יתרון רב, שכן תהליכי אחזור השאילתה מהירים ומבוססים על פירוק השאילתה למספר תתי-שאילתות, כמו כן ניתן לאחזר את המידע ממספר רב של מקורות.
5. מסדי נתונים הסתברותיים (Probabilistic Databases) – אלו מסדי נתונים המשמשים בעיקר את עולם המחקר ורווחים פחות בעולם העסקי. מסדי נתונים אלו לא מציעים תשובות חד-משמעיות לשאילתות אלא עוסקים בהשערות כלומר בהסתברויות המבוססות על תהליכים סטטיסטיים כמו חישובי רגרסיה והתפלגויות שונות בדבר היתכנות של אירועים עתידיים.
לסיכום, בעידן של BIG DATA בו יותר ויותר חברות ומנהלים מבססים את תהליך קבלת ההחלטות על מידע – לבחירת מסד נתונים נכון לארגון או לעסק ישנה חשיבות רבה גם בנוגע לאחזור מידע וגם בנוגע לעיבוד מהיר של נתונים ולקבלת החלטות מהירה. מסדי נתונים עיתיים יתאימו לארגונים המעוניינים למדוד ביצועים של תהליכים עסקיים, מסדי נתונים מבוזרים ושיתופיים יתאימו לארגונים המעוניינים למזער את הסיכון לאובדן מידע, מסדי נתונים אקטיביים מתאימים לצורכי ביטחון ואבטחה, ואילו מסדי נתונים הסתברותיים מתאימים להעמקת תהליכי למידה ומחקר.