אבל לפני התובנות. מאיפה הוא נחת עלי עם כזו בהירות, וודאות, הניח בפני ועורר מתוכי את האחדות הנשמתית שלנו בגיל 16? וכשאני קוראת את זה אני לא מתפלאת שהורים שלי נכנסו ללחץ ו"הבריחו אותי" לחודשיים לחו"ל, אחרי שנה אינטנסיביות זו של הקשר שלנו.
היום- כאמא לבת 20, לבת 17, ובן עוד מעט בגיל 15, יש מצב שהייתי אגרסיבית יותר מהורי אל מול התרחשות כל כך רצינית ואינטנסיבית של זוגיות כזו בגיל 15-16, ומה הם בכלל יודעים על החיים, על עצמם, על מערכת יחסים בעיצומו של גיל ההתבגרות...
אני קוראת את המכתב הזה מגיל 16, ומבינה לעומק שהגישה שלנו לזוגיות היא אחרת. ונפעמת לגלות שמשם צמחה אהבתנו ומחוייבותינו לחיי אהבה והתקשרות. זה לא שאיננו שונים. ואנחנו גם רבים, לא מסכימים, אוהבים דברים אחרים. יש לנו קצב שונה, דעות שונות וצורות בילוי אחרות. אבל ההבדל העיקרי הוא בשאלת היסוד - שאינה ,מתאים לי? זכותי! מתחשק לי? מגיע לי! מבטל אותי? מאבד אותי? מכבד אותי? עכשיו תורי...
אלא בחוויה ואמונת יסוד שיש לנו ,שיש לקשר שלנו אחדות שהיא מעבר לזמן, מקום, דעות, זכויות. ותנועת חיינו היא תנועה שבה כל אחד מאיתנו והביחד שלנו מתגלים כמה שיותר בתוך האחדות הזו- שאין לה גבול, מגבלה גשמית, נפשית ורוחנית.
זו פרקטיקה שונה, שמשקיעה במרחב משותף. במפגש, שאינו נאבק, מוותר, מתפשר. מפגש ומרחב שיש בו דגש על הזנה אינדבידואלית של האחדות. שבה חשוב לאחדות שהאינדבידואל שלנו יתגלה ויתפתח, לא מתוך זכויות, אלא מתוך גילוי ,הופעה וחיבור. זו תנועה זוגית של הגשמה ועונג ולא של הישרדות ותגובתיות.
זה לא שוויון זכויות. זה שוויון בערך המגלה ערך עליון של אהבה ונשמה אל תוך הקשר. זו אינה זוגיות של מילוי צרכים אלא של בניית משכן משותף להשראה, לעונג, לשכינה. ממכתב זה, מגיל 16, בעוד יהונתן מתבגר בתל אביב ואני בצפת. זכינו לגלות שהחיבור בנינו הוא פשוט קיים והוא מעבר לזמן ומקום. ואמון זה אנחנו מביאים איתנו למערכות יחסים שאנחנו פוגשים בקליניקה, בחופשות זוגיות, בקורסים האינטרנטים שלנו, וגם בהכשרות מקצועיות רבות בהן אנו מלמדים.
אסיים הפעם בברכה. ברכת שלום ושלמות של אהבה בניכם. שלום שאינו פשרה וסטטוס קוו, שאינו ויתור והישרדות אלא גילוי עמוק וגבוה של אהבתכם, של אחדות נשמתכם.
אני יודעת- כל השיתוף הזה נשמע נורא גבוה, ולא נגיש. אבל מבטיחה. זה כל כך הרבה יותר פשוט מלהיאבק, מלצרוך, מלהסתדר... אז איך עושים את זה? איך חיים את האחדות? הבלי גבול? העונג? ההשראה? את זה אנחנו מגלים בכל יום מחדש ב-25 שנים האחרונות ( בהן 21 שנות נישואין) ומשתפים ומשתפים. וכל הזמן לומדים.
הכותבים: יהונתן ויסכה שומר - בעלי "כלים שלובים", מרכז להתפתחות אישית וזוגית.
המעוניינים לקבל בכל שבוע לקראת שבת, שאלה/תרגיל/ התבוננות זוגיי, מוזמנים להצטרף לקבוצה הנקראת "עונג שבת זוגי". אין בקבוצה שיח ואפשרות לתגובה, רק הזדמנות לקבל הזמנה למפגשון זוגי של השראה. לקבלת קישור הצטרפות לקבוצת הוואצאפ, שלחו בקשה לכתובת המייל: orpnimi1@gmail.com.