"לא טוב בלדבר על רגשות": אלקנה ליבמן משקם את הזוגיות אחרי שאחיו נרצח

הדבר הראשון שאלקנה ליבמן אומר לי כשהשיחה שלנו מתחילה זה שהוא לא מרגיש בנוח עם ריאיונות. "אני לא כזה אוהב", הוא מודה כמעט מיד. "יצא לי להתראיין כמה פעמים, אני עושה את זה מתוך הכרת הטוב". זה נאמר בלי התנשאות ובלי ציניות, להפך - בשיחה שלמה שמתנהלת רגע אחרי הלידה של אשתו הוא מקפיד להישאר נוכח, נדיב ומדויק, גם כשהוא מתקשה לנסח את עצמו. "אני לא הכתובת לריטריטים ורגשות", הוא אומר על עצמו, ספק מתנצל ספק מתגונן - ואז דווקא מצליח לנסח בכנות נדירה את מה שרבים מרגישים: השכול לא משנה את החיים בקול רם. הוא פשוט מחליף להם את הרקע.

ליבמן, נשוי לרות ואבא לשניים, מתגורר ביישוב מלאכי השלום שבאזור בנימין. הוא עובד כסייר קרקעות במועצה האזורית ובנו של אליהו ליבמן - לשעבר ראש מועצת קריית ארבע. אבל את הרקע הזה קטעה מסיבת הנובה בשבעה באוקטובר, ובמיוחד מתחם האמבולנס ההוא שאליקים אחיו הצעיר נכנס אליו כדי להציל חיים ונרצח בתוכו. במשך שבעה חודשים נחשב אליקים לחטוף עד שנמצאו שרידי גופתו בקבר של נרצחת אחרת מאותו בוקר ארור.

אליקים ליבמן ז"ל צילום: באדיבות המשפחה

"אני חושב שלא השתנה כלום - אבל השתנה הכול"

"אני חושב שלא השתנה כלום - אבל השתנה הכול", אומר אלקנה. "היה לי אח ועכשיו אין לי אח. אבל ביום-יום שלי מה השתנה?", הוא תוהה בקול, ואז משיב: "הכל, בעצם. הרקע השתנה". כשאני שואלת על ההשפעה הישירה של האובדן על הקשר הזוגי, הוא מתלבט. "אני חושב שזה פשוט מקצין הכול", הוא עונה לבסוף, "גם את הקירבה וגם את המרחק. מצד אחד יש את הרצון לפצות על התחושה של החוסר, להיות יותר ביחד. מצד שני כל הרקע השתנה".

ליבמן ורות אשתו לקחו חלק בריטריט זוגי של ארגון "OneFamily" שמלווה משפחות שכולות. אירוע שנועד לבחון איך זוגיות מתפקדת כשנכנס לתוכה כאב קבוע, מאיים, לפעמים אפילו מפריד. "אני בן אדם קשה לפתיחה", הוא מודה שוב. "ברור שזה היה ריטריט טוב, ואם יהיה עוד אני אבוא. אבל אני אגוז קשה לפיצוח. כן הרגשתי את החיבור בין כולם, ובסוף עצם המפגש עם אנשים שנמצאים באותה סירה - הוא כבר מרפא".

ההחלטה ללכת לריטריט כזה, עם אופי טיפולי ולא רק נופש זוגי, לא הייתה מובנת מאליה. "היה באותו זמן גם ריטריט של פאן באילת, עם אחים שלי", הוא משתף. "יכולתי להיות שם, יש מצב שהייתי נהנה יותר, אבל בחרנו ללכת לריטריט ששם דגש על הזוגיות, על ההתמודדות המשותפת".

כנראה שבכל זאת זיהיתם איזה קושי. מאיפה זה הגיע?

"זה היה ביחד. אנחנו חלק מקבוצה של אחים שכולים ויתומים, ובחלק מהמפגשים מצטרפים גם בני ובנות הזוג. אז זה תהליך שקורה גם בנפרד וגם יחד".

זה משהו שקשה לאשתך? הקושי שלך לדבר על רגשות?

אפשר לשמוע את החיוך שלו. "לא יודע, צריך לשאול אותה", הוא עונה, אבל מיד מוסיף: "אני אדם מאוד רגיש. פשוט גבר טיפוסי".

אחרי שבעה חודשים שבהם אחיו הוגדר כנעדר, הגיעה הידיעה הסופית. מצד אחד - סיום. מצד שני - שבר חדש. "הייתה לנו תקווה שהוא יחזור. אני ואחי היינו במילואים, הרגשנו שאנחנו אוטוטו מחזירים אותו", הוא מספר. "ואז זה נפל. מצד אחד יש נחמה - יש קבר. יש כאלה שעדיין לא יודעים איפה האחים שלהם. מצד שני, קיבלנו חותמת שהוא נרצח. שהוא הלך לעזור – ונרצח בעצמו".

את השיחה סיימנו כשבידו פיצה, ובבית תינוקת בת יום. החיים לא עוצרים, גם כשמשהו גדול מאוד נשבר. אולי הם אפילו מתעקשים להמשיך דווקא אז. "אני חושב שזוגיות זה עבודה לכל החיים", הוא אומר, "ובטח כשיש את השכול ברקע. זה משפיע על הכול - גם כשזה לטובה, גם כשזה בקושי. ובסוף לפגוש אנשים כמוך, לדעת שאתה לא לבד, לקבל כלים, זה מבורך".