איך שדברים משתנים בתוך שבוע! לא להאמין שבתחילת השבוע היינו באמצע מלחמה בעצימות גבוהה מול אחד האיומים הותיקים והקשוחים שידעה מדינת ישראל, ובסוף השבוע אנחנו כבר מלווים את הילדים כרגיל לבתי הספר ולגנים, חוגגים מסיבות סיום ומתכננים את הגיחה המשפחתית הבאה. למרות שהתקיפה באיראן נראית רחוקה רחוקה מאיתנו אני רוצה לבקש מכם עוד רגע אחד של התבוננות.
בשבוע האחרון יצא לי לא מעט פעמים לחשוב על ההבדל בין התקיפה הסופר מוצלחת, ניסית ומעוררת התפעלות (הודו לה' כי טוב) באיראן לבין חוסר האונים והמפלה (הזמנית ב"ה) שהיו מנת חלקנו בבוקר שמחת תורה. ממש לא בקטע פוליטי, אבל מדובר באותו ראש ממשלה, אותם חברי כנס ושרים, ואם אני לא טועה גם בצבא לא נעשו שינויים מטורפים הרי מפקד חיל האוויר דאז הוא אותו מפקד כיום. אז איך בעצם המצב השתנה ואיך זה קשור לזוגיות?
אחרי שמחת תורה ישראל שינתה את הגישה - לא רק הגנה אלא גם התקפה
אני לא פרשנית פוליטית ומאוד יתכן שיש לכך סיבות נוספות, יש כאלו שיגידו שלא דומה היחס לאיראן, ממנה חששנו כל השנים ולקחנו ברצינות את איומיה השונים, ליחס כלפי חמאס שטענו שהוא מורתע ושקט. יש כאלו שיגידו שיש הבדל בין איכות וכמות המודיעין שהייתה לנו באיראן לעומת חמאס. אני רוצה לומר שיש סיבה נוספת להבדל והוא דווקא בחתירה למגע. כן כן, אותו ערך עליון בצה"ל לא יושם כלפי החמאס בעוד שכלפי איראן יושם גם יושם.
רבים סוברים שלאחר שמחת תורה מדינת ישראל שינתה את הגישה - לא עוד הגנה אלא גם התקפה, חתירה למגע. לא מחכים שהמציאות תתפוצץ לנו בפנים, לא שותקים וסופגים בעיות קטנות אלא יוצאים לפעולות, מתקיפים ויוזמים. וזו בדיוק הדרך שהובילה אותנו, בעזרת ה' יתברך כמובן, לניצחון על איראן. הלב שלי רועד רק מהמחשבה מה היה קורה אם במקום לחתור למגע היינו מחכים עוד קצת ולאיראן כבר הייתה פצצה גרעינית שהיא לא הייתה מהססת להשתמש בה נגדנו.
איך זה קשור לזוגיות?
מחיר של הימנעות מהתבוננות פעילה וחתירה למגע רגשי עלול להיות כבד. ג'ון גוטמן, אחד מחוקרי הזוגיות הידועים, אומר כי מה שמנבא גירושין אינו דווקא כמות המריבות, אלא חוסר היכולת לדבר עליהן, לעבד אותן, לנקות את המשקעים. לעומת זאת, זוגות שבוחרים לחתור למגע לא רק כשהכול כבר קורס, אלא הרבה לפני, אלו זוגות שמצליחים לבנות עמידות רגשית. הם לומדים לבטוח זה בזה, להעמיק את האינטימיות, ולחזק את הקשר דווקא מתוך השבריריות שלו. הם לא מחכים שהרגש יתפוצץ, אלא נכנסים איתו פנימה. בודקים אותו ביחד. מבררים. מתקרבים. בטווח הקצר זה בהחלט יכול לגרום לחוסר נוחות, חוסר אונים וחוסר וודאות, אבל בטווח הארוך זו הדרך לייצר שלום וקרבה אמיתית.
אף אחד לא אוהב לריב, אבל דווקא המריבות עוזרות לצמוח
ובדיוק כמו שישראל בחרה להיות פעילה וראתה ניסים גדולים שלא נעשו כמותם במשך שנים, כך גם זוגות יכולים לבחור לא רק לשאת את מה שקורה להם בשקט, אלא לחתור למגע, לא לפחד מקונפליקטים ומתוך כך לפגוש את עצמם באמת מתוך חיבור עמוק.
בת-חן וייל היא מדריכת כלות, יועצת זוגית ומינית, מנחת סדנאות ומנהלת קהילת "להיות אישה" לנשואות טריות. לתגובות batchen10@gmail.com. להצטרפות לקבוצות הווטסאפ לנשואות צרי קשר במספר 0525445887