נתחיל מהסוף, אנחנו לא ביחד. ולמרות שנדרשו לי תעצומות נפש אדירות כדי לעשות את הצעד הזה, שעלה לי ביותר מדי דמעות, הייתי עושה אותו שוב ועל כך מגיעות לי מחיאות כפיים סוערות. אז הנה. בשבילך. את, שמתלבטת אם להתחיל עם הבחור החמוד שנתפסת עליו, שאוכלת לעצמך (ובעיקר לחברות שלך) את הראש - תעשי את זה. כן, תעשי.
כמי שמוקפת בבחורות צעירות בכל מעגלי חייה, אני לא מפסיקה לשמוע עד כמה הסיטואציה הזאת נפוצה. פגשת בחור. באוניברסיטה, בעבודה, בהתנדבות משותפת, באירוע עם חברים של חברים של חברים. הוא מוצא חן בעינייך, זה ברור לך כמעט מהרגע הראשון, אבל אין לך מושג מה עובר לו בראש. לפעמים הוא נחמד ולפעמים מרוחק. לעיתים את מקבלת פידבק חיובי ופעמים אחרות מרגישה שאת לגמרי מתעלקת עליו.
גידלו אותנו עם הידיעה שכשגבר רוצה - הוא עושה
את מתייסרת במחשבות. מנסה לשלוח מכר משותף שירחרח, אבל לא באופן שיסגיר אותך. את מנסה לקרוא מבטים, סימני פיסוק בוואטסאפ, לפענח את הרגשות שלו לפי הטון שלו ולפי כמות הפעמים שהוא ממצמץ כשהוא מדבר איתך. את אומרת לעצמך "למה שאני אעשה את הצעד כשהוא יכול לעשות את הצעד בעצמו?", ואת צודקת, מתוקה שלי, את צודקת לגמרי, אבל בינתיים את צודקת, בודדה ומתוסכלת.
גידלו אותנו עם הידיעה שכשגבר רוצה - הוא עושה. ייתכן מאוד שהיא נכונה. ואת אומרת לעצמך שאם הוא היה רוצה הוא כבר היה עושה משהו בעצמו, ביישן ככל שיהיה. ויכול להיות שזה נכון. אבל בינתיים הוא תקוע לך בראש ואת לא מצליחה לשחרר, אז תעשי את זה. תעשי את הצעד. אין לך באמת מה להפסיד. הוא יגיד לך לא? תישארי בלעדיו, כמו שהיית עד עכשיו. מקסימום תצטרכי לנתק קשר מהמבוכה, מה שיעשה לרגשות שלך (שכעת התבררו כחסרי פוטנציאל) רק טוב. ומה אם הוא יגיד לך כן?
אין שמחה כהתרת ספקות
פתחתי את הטור עם הבהרה כי הקשר עם הבחור שהתחלתי איתו לא צלח. במקרה האישי שלי, שכלל הודעה משתפכת על רגשותיי כלפיו (כזו אני, בחורה קיצונית, אבל את יכולה להיות הרבה יותר מעודנת), הוא דווקא אמר כן. אבל גם לו היה אומר לא, וגם בהתחשב בעובדה שהקשר איתו הסתיים בשברון לב עבורי, הייתי שולחת את ההודעה הזאת. ואני ממליצה גם לך לעשות את זה.
הסיבה הפשוטה היא שאין שמחה כהתרת ספקות. כן, גם לקבל דחייה צורבת עדיף מלחיות בבין לבין. גם כאב הלב הגדול בכך שמישהו שאת מעוניינת בו לא רוצה אותך, עדיף על פני התייסרות בלתי פוסקת בשאלה האם הוא רוצה אותך. אגו לא יקדם אותך לשום מקום, וגם לא תכתיבים של פעם כמו האמונה שגבר חייב לעשות את הצעד הראשון. תעשי את זה. תתחילי איתו. ואם יגיד לך לא, תוכלי להתנחם במחיאות הכפיים של הסביבה המרימה שלך. ועכשיו - איפה אלו שהובטחו לי?