מהמקלט לחופש: נשים מוכות מדמיינות את היום שאחרי

במסגרת סדנת "טיפול באמנות" שעוברות הנשים במקלט "בת-מלך", הן הכינו ציורים שמתארים את הדרך האישית שעברו, ותיארו איך הן מדמיינות את היום שאחרי

תהילה שינובר תהילה שינובר, חדשות כיפה 01/02/23 10:32 י בשבט התשפג

מהמקלט לחופש: נשים מוכות מדמיינות את היום שאחרי
צילום: shutterstock

התהליך שעוברות נשים מוכות מרגע ההכרה במצב ועד יציאתם לחופשי והסתגלות לחיים החדשים הוא ארוך וקשה. גם לאחר שהן מצליחות להיחלץ מהבתים האלימים ולברוח מבן הזוג, הן עוברות שיקום ארוך ומלא מהמורות במקלט. הנזקים הפיזיים, הנפשיים והאמוניים שעוברות הנשים לאורך השנים הקשות בבית מלווים אותן ואת הילדים שלהן גם הרבה אחרי, ודורשים מהן לעבור טיפולים רבים לשיקום. עמותת "בת מלך", הפועלת בשיתוף משרד הרווחה, מפעילה שני מקלטים וארבע דירות מעבר לנשים נפגעות אלימות וילדיהן מהמגזר הדתי והחרדי. 

במסגרת הטיפול במקלט, עוברות הנשים סדנה שבועית של "טיפול באמנות". האמנות והיצירה עוזרות לנשים לבטא את הקשיים, האתגרים והתהליך המסובך שהן עוברות במקלט. דרך הציורים הן מוציאות החוצה את הרגשות והתחושות שלהן. במסגרת הסדנה הנשים יזמו ציורים המבטאים את הפרשנות שלהן לאיך הן רואות את היום שאחרי המקלט, כמה מהם לפניכם:

כלפי חוץ החיים נראו שלווים, אבל בפנים הייתה סערה

ר', אם לשלושה ילדים קטנים, הגיעה למקלט לפני כחמישה חודשים. היא בחרה לברוח מהבית ולעצור את החיים כשהבינה שהיא חיה בתוך טירוף, ואחרי אלימות קשה ושליטה שלו עליה בכל תחומי החיים. היא בחרה לצייר חלון עם תריס סגור. התריס מעוצב ונראה ממש מושלם, וככה היא מרגישה שבעצם היו החיים שלה:כלפי חוץ הם נראו מאוד שלווים, מסודרים ויפים אבל בפנים הייתה סערה גדולה, חוסר רוגע וכמעט בלי ביטחון נפשי. מחוץ לחלון ולתריס בחרה ר' לצייר פרחים המסמלים את תחילת התקופה במקלט: התחלה של צמיחה ופריחה אישית שלה.

צילום: בת מלך

הוא לא הרשה לה ללכת לשום מקום

ל', אם לשלושה ילדים, חוותה במהלך שנות הנישואין אלימות פיזית ונפשית קשה. כחלק מהאלימות הוא לא הרשה לה ללכת לשום מקום בלי אישורו ועקב אחר כל צעד ושעל שלה. הוא ניתק אותה מכל מעגלי התמיכה שלה, משפחה, חברות וקהילה. ככל שהזמן עבר השליטה שלו עליה היתה אדוקה ונוקשה יותר ויותר. במהלך שנות הנישואין היא חיה בתחושה תמידית של פחד. היא בעיקר רצתה לעצור את הכל ולברוח. אבל הרגישה שאין לה לאן. באחד ממקרי האלימות הקיצוניים שחוותה הצליחה לאזור אומץ ולפנות לשכנתה בבקשה לעזרה, פנייה שהצילה לה את החיים ובזכותה הגיעה עם ילדיה למקלט. היא הגיעה למקלט ללא ציוד אישי, אבל לראשונה מזה שנים רבות הרגישה רגועה, שהיא נמצאת במקום טוב. היא החליטה לצייר את התחושה של החופש שמלווה אותה מרגע ההגעה למקלט. היא סוף כל סוף מרגישה שהיא יצאה לחופש, ושיש לה את החופש לבחור. עד עכשיו היא הרגישה בתוך מדבר, והייתה זקוקה לרוגע של הים שיאפשר לה לצאת למציאות חיים חדשה.

צילום: בת מלך

הלכה לישון בפחד שמשהו יקרה לה או לילדיה

ר' היא בחורה צעירה שבשלוש שנות הנישואין שלה כבר הפכה לאם לשני פעוטות. מתחילת הנישואין היא חוותה שגרה של אלימות, אך כשזו החריפה והחלו איומי רצח, היא החליטה לפנות לעזרה. במקלט הרגישה שניצלה מהלילות בהם הלכה לישון בפחד שמשהו יקרה לה או לילדיה. לראשונה היא הרגישה מוגנת והחלה לישון לילות שלמים. היום היא מרגישה שעברה תהליך עצמי משמעותי ושבנתה בחזרה את הביטחון האישי שלה. היום היא מרגישה אישה יותר חזקה, ומבינה שהיא הבן אדם החזק בסיפור ולא הוא. 

בציור השתמשה ר' בצבעי השחור והלבן כדי להדגיש את הניגודיות. השחור מסמל את התקופות הקשות בחיי הנישואים בצל האלימות והלבן מסמל את התקופות המבלבלות בהן הוא הרעיף עליה המון אהבה, החמיא, פינק במתנות בלי סוף וניסה לפצות על התנהגותו. הצבעים הללו יחד היו מאוד מבלבלים עבורה והיא חשה שהיא חיה במציאות לא ברורה. ר' בחרה להוסיף פרחים סגולים לציור כדי לנסות ולהביא הרמוניה, רכות ועדינות שמסמלים את התקווה שהיא מייחלת לה לעתיד יותר רגוע, שליו וטוב. 

צילום: בת מלך

כבר בימים הראשונים שאחרי החתונה הרגישה כלואה

מ', אם לארבעה ילדים, מספרת כי האלימות היתה שם ממש מההתחלה. היא לא ידעה להגדיר אותה כאלימות, אבל כבר בימים הראשונים שאחרי החתונה הרגישה שהיא כלואה. המכה הפיזית הראשונה הגיעה שלושה חודשים אחרי החתונה. היא ניסתה גישור, ואמרה שהיא מודה שפחדה לפרק את המשפחה. אז היא שתקה, ולמדה להוריד את הראש. כשהילדים נולדו הוא גם החל לשלוט בהורות שלה, לערער עליה מולם, ולעיתים אף נתן גם להם סטירות. כשכבר רצתה לעזוב הוא איים עליה שיתאבד בגללה, כך שנשארה איתו עוד מהפחד שהוא באמת יעשה לעצמו משהו. אחרי שפגע פיזית באלימות קשה בבת השנתיים, באותו הרגע קיבלה את הכוח. הרצון להגן עליה היה חזק יותר מכל הפחדים. מ' בחרה לצייר את האור בקצה המנהרה. את האופטימיות שמבצבצת לה מבעד לחריצי המציאות, "בחרתי לצייר את ניפוץ תקרת זכוכית של המציאות הקשה שחייתי בה שנים רבות. אמנם אני מתמודדת עדיין עם הצלקות, אבל ממקום של חוזק ואמונה. רואה את האור והתקווה ובדרך לעבור את כל המכשולים ולבנות חיים חדשים". 

צילום: בת מלך

האמינה כי תצליח לשרוד עד שהילדים יגדלו וינשאו

י', אם לחמישה ילדים, הגיעה עם ילדיה למקלט אחרי שנים בהן סבלה מאלימות פיזית ומנטלית קשה. כל השנים הללו היא האמינה כי תצליח לשרוד ולהישאר בזוגיות הזו עד שהילדים יגדלו, ינשאו ויעזבו את הבית. אבל אחרי אירוע אלימות קיצוני שהופנה כלפי חלק מהילדים, היא הבינה שלא תוכל להישאר שם עוד ופנתה לעזרה. ההסתגלות לחיים במקלט הייתה עבורה לא פשוטה כלל, אבל היא הבינה שאולי המציאות קצת קשה ומאתגרת, אבל לפחות היא בפתחה של תקופה שבסופה בוודאות יהיה טוב. היא מתחילה לראות כיצד היא וילדיה צומחים מהקושי.

הציור שציירה מבטא את הדרך החדשה שהיא צועדת בה. דרך שהיא בחרה בה. אין עדיין יעד מוגדר אליו היא מכוונת, אבל ברור לה שהדרך הזו רגועה, עם פרחים צבעונים שמלווים אותה, בדיוק כמו שהיא מרגישה בתוך התהליך הטיפולי במקלט. הדרך הזו היא יציאת מצרים הפרטית שלה. היא עוד לא יודעת מה יהיה סופו של התהליך, אבל קודם כל היא בשמחה על שיצאה מהבית האלים, והיא כרגע בעיקר אופטימית ממה שהעתיד צופן לה.

צילום: בת מלך

"היצירה התפרצה מליבן ישר אל הדף"

תהילה וולפסטל כהן, מטפלת באומנות במקלט בת-מלך, המלווה את הנשים בתהליך: "ליצירה יש כוח מיוחד לגלם את כוחות החיים שבנו. כל אחת מגלה על עצמה את הכוחות שמניעים אותה. אם זו אישה שביצירה חייבת שכל כתם וקו יעמדו בצורה מאוד מדוייקת ולאט לאט משחררת ויוצרת באופן חופשי יותר, אם זו אישה שקופצת ממקום למקום על הבד ולומדת לעבוד על חיבורים בין האובייקטים, אם זו אישה שלא מצליחה לסיים עבודות וכל פעם מתחילה מחדש, לומדת לעבוד על פרוייקט מהתחלה ועד  הסוף, ואם זו אישה שעובדת בחיפזון ולומדת לעבוד בסבלנות. כל אחת מגלה את כוחות החיים שהם עבודת חיים עבורה, ומתמסרת ליצירת חיים מכל הלב. גם כשמחר בבוקר מצפים לה לא מעט אתגרים: טיפול, תורנויות, דיון, טיפול ודאגה לילדים ועוד עומסים רגשיים".

"בתהליך היצירה של איך הן רואות את התקווה, החופש והיום שאחרי המקלט, היה מרגש לראות את ההתכווננות שלהן, את התכנון של חלקן כדי לדייק את החלום, אל מול אלו שישר ידעו איך יראו החיים שאחרי. שהיצירה התפרצה מליבן ישר אל הדף. רגע סיום היצירה כל כך משמעותי, החתימה. זה החלק החשוב ביותר עבורן".