"שנה הלכה שנה באה ואני כפי ארימה".
עוד שנה חלפה. שנה בה כפינו וראשינו היו הרבה יותר מדי זמן במסכים הקטנים שלנו. שנה של קבוצות וואטסאפ חדשות, הרבה סרטונים ויותר מידי תמונות ברשתות החברתיות, והמון המון תקשורת. או יותר נכון – חוסר תקשורת. ככל שאנחנו מתקשרים זה עם זו בטקסטים, הודעות קוליות ואימוג'ים חמודים, אנחנו פחות ופחות מתקשרים זה עם זו מלב אל לב.
ואיך תראה השנה החדשה?
עדיין עם מסכים, אבל רציתי להציע תוספת קטנה אך גדולה: פגישה פנים אל פנים. זו המשאלה שלי. למרבה הצער, הקורונה הפכה את המפגש האנושי לאופציה הפחות שכיחה, וגם כשסוף סוף נפגשים – כבר שכחנו מה עושים. לקראת השנה הבאה עלינו לטובה, הנה כמה נקודות למחשבה ולבחירה עבורכם, שיסייעו לכם לתכנן את המפגשים שלכם. איך תרצו אותם – קרובים וחמים, או מרוחקים וקרים?
בידכם הדבר!
שפת גוף
מצאתם את עצמכם בשיחה מול הבוס, כשהוא עומד ואתם יושבים? איך אתם מרגישים? או האם לפעמים אתם עצמכם הבוס, מדברים אל הילד שלכם כשהוא יושב, ואתם עומדים? שימו לב איך הגוף שלכם מונח מול האדם עמו אתם נפגשים. האם אתם באותו מישור? האם אתם מולו? לצדו? יושבים או עומדים? ומה קורה כשהגוף משתרע על מיטה או רצפה? איך זה משפיע על הקרבה? מתברר שעוד לפני המילים – הגוף שלנו מדבר. ממש כך. שחקו עם הגוף שלכם, ותראו את ההשפעה על האווירה ועל הקרבה.
צילום: פרטי
מנגינה
מה טון הדיבור שלכם בפגישה? האם חזק או חלש? עם סימני קריאה או סימני שאלה? מה לדעתכם יוצר קרבה? אמירות נחרצות ונוקבות, או היסוס ואי ידיעה?
הקשבה
עם איזה סוג אנשים אתם אוהבים יותר לבלות – עם המדברים או המקשיבים? ואיזה סוג של א.נשים אתם עצמכם? מאלה או מאלה? מה קורה כשאתם בצד היותר מדבר, ומה קורה כשאתם מקשיבים? כיצד זה משפיע על המפגש ועל הקרבה?
אז – איזה סוג תקשורת אתם מזמינים לעצמכם בשנה הקרובה?
יהי רצון שתהא שנת פגישה.
שירה לב-ציון, מגשרת ועו"ד, מנחת קבוצות, מלווה זוגות, משפחות, יחידים וארגונים בגישת תקשורת מקרבת (NVC). פעילה בעמותה לתקשורת מקרבת, חברה במרכזי גישור בקהילה בירושלים ופעילה חברתית, נשואה ואמא לשלושה.