פורים לפני שנה היה נקודת מפנה. "ונהפוך הוא". סדרי עולם התחילו להשתנות בזה אחר זה - תקנות נוספות חודשו כל יומיים ותוך מספר ימים מצאנו את עצמנו במציאות חדשה שלא הכרנו את טיבה, דרשה מידה רבה של זהירות, וגרמה להתנהלות היומיום להשתנות לגמרי - ללא התקהלויות, ללא מערכת חינוך, מעבר לעבודה מהבית או אובדן פרנסה. הגל הראשון של מגפת הקורונה פגש את יבשת המציאות היציבה, ומאז חיינו שונו לבלי היכר. לכל שגרה או פעילות מוכרת נוספו סימני שאלה - האם, מתי ואיך. גם החיים הדתיים עברו טלטלה עם סגירת בתי הכנסת, מקוואות הגברים וההשלכות על חג הפסח, אך עם זאת מקוואות הנשים נשארו פתוחים לכל אורך התקופה. היכולת להמשיך לטבול כהלכה סיפקה יציבות ברוכה, אך במקביל התעוררו שאלות לגבי רמת התברואה במבני המקוואות ובמי הטבילה. אמנם שאלות אלו לא התחדשו באותה תקופה, אך ההשלכות האפשריות לגבי הסיכון להידבק במחלה החדשה במהלך הטבילה הציפו אותן מחדש.
כעבור שנה, שוב חגגנו את חג הפורים ושוב "ונהפוך הוא", אך הפעם השינוי הדרגתי יותר. בנקודת המבט העכשווית נראה כי ישנה הצלחה למבצע החיסונים של מדינת ישראל והיא מפיחה תקווה זהירה שחיינו בדרך לשוב למסלולם המוכר. הדרך עוד ארוכה וגם עתה אנחנו מתמודדים עם שינויים - המשק נפתח, ניתן להתקהל ולחגוג אירועים, ורוב התלמידים שבו ללמוד במסגרת חינוכית. קמעא קמעא אנחנו מבינים שחלק מהחידושים שכפתה עלינו תקופת הקורונה עוד יישארו עימנו, ומחלקם ניפרד בתקוה שלא נזדקק להם עוד. בתחום המקוואות, חלו שינויים רבים במהלך השנה האחרונה אותם אנחנו מבקשות להשאיר, וגם להוסיף תהליכים נוספים הדרושים לנו כטובלות, על מנת לאפשר טבילה בטוחה ומותאמת לצרכינו ההלכתיים.
החידוש המרכזי ביותר בתחום הטבילה בשנה האחרונה הוא ההנחיה לקבוע תור מראש לטבילה. מטרת ההנחיה היא לווסת את מספר הטובלות כך שלא תהיה התקהלות של נשים הממתינות יחד לטבילה במבנה המקווה. נשים רבות מתארות שביעות רצון מהעובדה שהן לא ממתינות זמן רב במקווה, וכי החוויה אישית יותר ואינה חשופה לנשים אחרות בלא צורך. מכיוון שהמנגנון כבר קיים, בין אם על ידי תיאום טלפוני ובין אם על ידי שימוש באפליקציה ייעודית, אנחנו מבקשות להשאיר את המצב על כנו גם כשנחזור לשגרה. בינתיים, חשוב לציין כי הנחיה זו עדיין בתוקף כהנחיה מחייבת, וכי אם במקווה מסוים הוא אינו מיושם, ניתן לפנות ישירות למועצה הדתית, למשרד לשירותי דת או לארגון עתים לצורך דיווח ותיקון המצב.
מטרת הנחיות התברואה וההגיינה ביחס למקוואות הינה לוודא כי מי המקווה נקיים ואינם מהווים מקור הדבקה בנגיפים, חיידקים ופטריות. הנחיות אלו חודדו עם תחילת המגיפה על מנת למנוע הדבקה בנגיף הקורונה, יחד עם ההנחיה החד משמעית האוסרת על מבודדת או נשאית מאומתת לקורונה לטבול במי המקווה (עם כל הקושי האישי והזוגי הנלווה לכך). ההנחיות כוללות חיטוי של מי המקווה ואוצרות המים, בדיקת רמות חומר החיטוי, רמת ה- pH והעכירות במים, וכן דגימות חודשיות של המים במעבדה חיצונית, שמטרתן לבדוק את איכות המים וצמיחות חיידקים. באופן אידיאלי, על מנת שהטובלות תוכלנה להגיע לטבילה בבטחה, יש ליצור תקן בטיחות מחייב שבהעדרו מקווה לא יוכל להיפתח ולשמש את הציבור. מבחינה חוקית, רשיון עסק אמור להוות אינדיקציה שהנושא התברואי מפוקח, אך מכיוון שרוב המקוואות בישראל אינם מורשים נכון להיום אין לטובלת מידע מספק ביחס לנעשה במקווה אליו היא מגיעה. אמנם ההנחיות מחייבות תיעוד של תוצאות בדיקות המים במקווה, אך זו אינה המציאות ברוב המקוואות. מידע שכזה יסייע לא רק לטובלת להחליט האם היא פוסעת אל המים או בוחרת להלך למקווה אחר, אלא יאפשר לבלניות לשקף מצב של חוסר בחומרי חיטוי או כח אדם. שקיפות זו תאפשר לקהילה מסביב לתמוך ולסייע בהבאת המקווה לרמה הנאותה והנדרשת בתחום התברואה, ותגלם את חווית השותפות של טובלות ובלניות בהשגת המטרה המשותפת.
ביצוע דגימות המים החודשיות מוטל על כתפי מפעילת המקווה, שהיא ברוב המקוואות בארץ המועצה הדתית. בשל העובדה כי דוגמי המים הינם גברים, הדגימה מתבצעת בשעות היום ולא בזמן פעילות המקווה כפי שנדרש בתקנות. אפשר וראוי לדאוג להכשרתן של דוגמות על ידי משרד הבריאות, אשר הן תטפלנה בנושא דגימות המים בזמן הפעילות. בנוסף, הכשרת הבלניות ועובדי המועצה הדתית בנושא תברואה תשפר את מידת ביצוע ההנחיות ואת תוצאותיהן. המודעות לנושא התברואה התעוררה סביב נגיף הקורונה, אך לצורך שמירה על בריאות הטובלות עלינו לדאוג לכך שההנחיות ייושמו במלואן גם בחזרה לשגרה.
ולבסוף, תקופת הקורונה הביאה איתה גם שינוי בזמני פתיחת המקוואות במקומות מסוימים. עם הוצאת מנייני התפילה מחוץ למבנה בית הכנסת, התעוררה בעיה של היעדר גישה למקווה בצורה פרטית ומוצנעת, בעיקר בליל שבת. במספר יישובים ניתנה הנחיה על ידי הרב המקומי לפתוח את המקווה לפני כניסת השבת, כך שנשים תוכלנה לטבול בפרטיות בשעות היום. יש לציין כי מבחינה הלכתית ניתן לטבול ביום השמיני (ובמקרים מסויימים אף ביום השביעי לפני זמן הטבילה המיועד) במקרים בהם הטבילה בלילה אינה אפשרית ממגוון סיבות. פתיחת המקוואות בשעות היום התאפשרה ביישובים אך לא נתנה מענה לנשים המתגוררות בערים, שם זמני פתיחת המקוואות קבועים ואינם מאפשרים פתיחה בשעות היום. גם בעת שגרה ישנם מקרים המצריכים אפשרות של טבילה ביום, מה שמצריך חשיבה מחודשת והיערכות של מערך המקוואות למתן מענה לצורך זה. זאת כחלק ממהלך כללי שיאפשר לכל טובלת לטבול לפי אמונתה והפסיקה ההלכתית המקובלת עליה.
קשה לסכם בחדווה את השנה האחרונה שעברה על עולמנו תחת הצורך להתגונן מנגיף הקורונה, זאת בשל העובדה שאיננו יודעים עדיין האם הוא בדרך למיגור או שמא פרקים נוספים לפנינו. אשר על כן, מסוכן לחשוב כאילו אין כלל סכנה וכי ניתן לזנוח דיונים שעלו דווקא בימות המגיפה. עם זאת, יש מקום כעת להסתכלות קדימה ולחשיבה על מערך המקוואות בימות שגרה. כמובן שבכל דברינו על מקוואות הנשים אין משום ביטול הצורך ביישום ההנחיות, שינויים ותיקונים גם במקוואות הגברים. אנו מחכות לגברים אשר יטלו את משימת ה״צלולים״ וידאגו לטבילה בריאה ובטוחה גם עבור קהל הטובלים במקוואות.
המאמצים הכבירים של כל המעורבות והמעורבים בסוגיית המקוואות בעידן הקורונה, ברורה. עתה אנו זקוקות לשינויים מהותיים בשטח כדי להיווכח שבעיות קיימות אכן יתוקנו ושהצעות לייעול אכן יתקבלו. כל זאת למען הנשים הטובלות והבלניות הנמצאות במקוואות גם כן, אבל גם עבור כלל האוכלוסיה שלומדת בשנה האחרונה שיעור משמעותי בדבר הסולידריות הנצרכת בין כולם.
נקווה כי גם בשגרה וגם בחירום, מערך המקוואות ימשיך להיות בלב הדאגה הממשלתית והאזרחית, בשל המשמעות הרחבה של תפקוד בריא ונכון של מערך זה. אנו מבקשות להודות לכל המשתתפים בערב שנקיים ביום שלישי השבוע, על שנאותו לחלוק במחשבותיהם ובשאיפותיהם ביחס לסוגיה מורכבת זו. תודה לרבנית ד״ר מיכל טיקוצ׳ינסקי, ד״ר אלישבע רוסמן-סטולמן, עו״ד אלה סקעת מארגון ״עתים״, גב׳ דבורה אייפרמן מן המשרד לשירותי דת ומר עמיר יצחקי ממשרד הבריאות. תודה רבה לאתר חדשות כיפה על היוזמה לשתף פעולה בין ״צלולות״ לבין אתר המעניק ידע חשוב בחיי היומיום הדתיים ובכלל.