יש טיפוסים שאוהבים חיבוקים, יש אנשים שחיבוק קצת צפוף להם, יש אנשים שבחיבוק פוגשים אנשים, יש כאלה שחיבוק שמור אצלם רק לקרובים. יש אנשים שלא למדו לחבק כי לא חיבקו אותם ויש כאלה שהחיבוק שלהם יכול להיות קצת חונק. יש חיבוקים שבהם הלבבות נפגשים ויש חיבוקים שבהם רק כמו מנערים אבק מהבגדים. יש חיבוקים ממש מציפים ויש חיבוקים כמעט ממסטלים, שאפשר להניח בהם ראש, להרפות ולהיות מוחזקים. יש חיבוקים ככה, מהצד, ויש פנים בפנים. יש חיבוק נימוסין, חיבוק על הדרך וחיבוק שממש עוצר את החיים ואומר-מה שחשוב באמת, קורה כאן ועכשיו.
הסוכה היא כמו חיבוק. סוכה כשרה צריכה להיות לפחות שתי דפנות וטפח. בדיוק כמו חיבוק. והיא מזמינה אותנו להיכנס כל כולנו אל תוכה, להתמסר אליה כמו חיבוק טוב אוסף (חג האסיף) שאפשר בו להתמסר. חיבוק שמזמין אותנו לעצור הכל ולהתמסר למה שקורה כאן ועכשיו. והשנה במיוחד- למה שקורה כאן ועכשיו במעגל הפרטי שלנו.
אני מאלה, שלא באתי מבית שבו החיבוקים היו שפה, ונוסיף לזה את הפרעות הקשב, הקוצים ב... והמרחב שאני זקוקה לו... בקיצור, אני צריכה לזוז, צריכה שדברים יקרו, בתוכי וסביבי. אני מאלה שלא מחבקת במפגש ראשוני ובעיקר, חיבוק נהיה לי צפוף די מהר...אז החיבוק האלוקי והמשפחתי הארוך והצפוף שזכינו לו השנה קצת מאתגר אותי באופן מיוחד. ואז זכיתי ללמוד משהו חדש השנה על חיבוק מהארי הקדוש שמעמיק בסוד החיבוק של סוכות.
האר"י הקדוש מתאר את החיבוק שמתרחש בשלושה פרקים של היד. זרוע, אמה וכף היד. כשבעצם רוב היד מקיפה את המחובק מאחור ורק החלק הקטן יחסית של כף היד מופנה פנימה, כלפי פנים.
אההה... משהו משמעותי בחיבוק התיישב לי (והלוואי והייתי יכולה ברגע זה לשמוע את התובנות שלכם, כי מרגישה שיש פה עוד הרבה ללמוד).
אבל מה שאני הבנתי הוא, שהחיבוק עוטף, אוסף ותומך ברובו במאחור, בחלקים הפחות מודעים ונראים שלנו. תמיכה גבית כזו. של התת מודע, של מה שהיה, של מה שעוד לא ידוע. והבנתי שהחיבוק של הסוכה עוצר אותי, דווקא בימים מעורפלים ולא ידועים אלו לתת תמיכה עיטוף ואיסוף למה שעוד לא נודע. חיבוק טוב, פנים בפנים. שמרוב קירבה לא רואים למרחק אבל יכולה להרגיש את הלב שלי ושל ההוויה פועם. מסתנכרן. יכולה לנשום עמוק ולהרפות אל תוך החיבוק הזה...
ובזוגיות. מהם רגעים מעורפלים או מורכבים של מאחורה שבהם חיבוק יוכל להוות עבורנו תמיכה, עטיפה, הרפיה? הסוכה היא חיבוק, בדירת ארעי, וכך בחיים שלנו, בתקופות מעבר לא ברורות ומורכבות, לפעמים לא צריך להתאמץ לתת אחד לשנייה פתרונות ותשובות. רק להיכנס יחד לחיבוק. לאפשר ליד אחת לתמוך בגב, בלא נודע ופשוט להיות יחד במסע. להרגיש יחד את הלבבות מסתנכרנים בפעימה.
הכותבים: יהונתן ויסכה שומר - בעלי "כלים שלובים", מרכז להתפתחות אישית וזוגית.
מוזמנים להצטרף לקבוצת פייסבוק בשם "סגר של אהבה", שתלווה אתכם יחד בתקופה הקרובה. ולקבוצת ווצאפ בשם "עונג שבת זוגי". לקבלת קישור הצטרפות לקבוצת הוואצאפ, שלחו בקשה לכתובת המייל: orpnimi1@gmail.com.