האם תמימות זהו דבר חולף? האם ניתן לשמור על התמימות, במיוחד כשנחשפים לאירועים קשים?
החיים מחספסים אותנו, התמימות ממש נלקחת מאיתנו. ואולי חשוב מהכל - האם ניתן לשוב אליה לאחר שאדם איבד אותה? זהו תוכן הוויכוח שהיה בין אחי הגדול ולביני כמה שנים..
המזל שמאיר בחודש אלול הוא מזל בתולה. אבל משהו פה לא ברור - איך מזל בתולה יכול לבא אחרי חודש אב, שבו קוראים את מגילת איכה המלאה בתיאורים הקשים על ירושלים?
נקודת המהות
זהו סוד גדול שבתוכו נמצא סוד ההתחדשות והתמימות. נקודת הבתולים היא הנקודה פנימית, גולמית "המחכה לדודה שישוב ויפקדה" (ע"פ הרב גינזבורג בספר אני לדודי ודודי לי). נקודת הבתולים היא נקודת המהות הפנימית הנסתרת בתוך כל אחד מאיתנו. מופקרות זו התנהלות חיצונית, מפגש חיצוני שלא נבע מבפנים או נגע בפנים. אם כך, "בתולה" היא איננה סטטוס, מצב פיזי נתון או אקט מסויים. זהו מקום אשר תמיד קיים בתוכנו והשאלה היא עד כמה הוא נוכח בחיינו.
בואו נהיה כנים לרגע, הרי מלא פעמים אנחנו מתנהלים באופן חיצוני, לא מתוך המהות הפנימית הזו. עושים מעשים מתוך ציפיות הסביבה, מנהלים שיחות סתמיות, מתחברים באופן שטחי לאנשים. במקרים האלה כשאנחנו פועלים מבחוץ, נקודת הבתולים אינה נפגעת. היא רק ממתינה עמוק בתוכנו, שנפנה אליה, שנפעל מתוכה.
בחודש אלול יש הזמנה בחזרה פנימה, אל תוך נקודת הבתולים - התמימות הטמונה בכל אחד מאיתנו. בנקודה זו יש מהות, פנימיות, יש את מי שאני שמבקש להיות בשיח אמיתי ופנימי עם הבריאה, הסביבה, בן/בת זוגי, ילדי.
כמו ילד קטן ותמים שפוגש את הבריאה, אנשים, סיטואציות מתוך מי שהוא. כאן ועכשיו, באמת.
כמו זוג מתחת לחופה שחווים את חלום האהבה התמימה. חודש אלול והציווי "תמים תהיה..." מחזקים אותנו ומזכירים לנו לחיות מבפנים ושהתמימות טמונה תמיד בתוכנו ומחכה שנהיה בקשר איתה ונגש מתוכה ואיתה אל העולם.
טיפ: עצמו עיניים לרגע, ושימו לב לאסוציאציה הראשונה שעולה בכם כאשר אתם מזמנים את נקודת הבתולים הפנימית שבך. מה יש שם עבורך? באיזה אופן איכות זו יכולה לקבל מקום בחייך?
ו- לסיכום השנה במיוחדת שחולפת לה- ובשערי השנה החדשה. באילו תחומים בחיינו האישיים והזוגיים היינו רוצים להתחבר מחדש לבתוליות?