זה מתחיל במשפט כזה: "אני מכירה את עצמי. אני באמת יודעת מה אני מחפשת". ואז מגיעה רשימת המכולת, דמות אידיאלית שיושבת בראש של הפרטנר המושלם לזוגיות. הצ'ק ליסט כולל אוסף של תכונות, תיאור גראפי של מראה חיצוני, סטטוס חברתי, התואר ותחום עיסוק. זה טוב בתור נקודת התייחסות, פחות טוב בתור תנ"ך. כי ה"דמות מושלמת", שכוללת בעיקר תכונות חיוביות- לא באמת קיימת.
אז מה נעשה כשמגיעה הצעה, ומה שיש לנו זה כמה נתונים ותיאור פלקטי? איך נדע שיש כאן מישהו שיש פוטנציאל, למרות הדמות שיצרתי לי בראש? ענבר ידעה בדיוק מה היא מחפשת, ולכן לפני כל הצעה, הייתה אוספת מידע מכל מקור אפשרי, ולקינוח, ניגשת לפייסבוק ושם גורלו היה נחרץ. לדייט או לחזל"ש.
יום אחד קיבלה הצעה מחברה לעבודה: "יש לי בחור שמתאים לך בול. הוא גם דתי". זה הדבר היחיד שהחברה יכלה לומר עליו. "אל תפסלי. יש לי הרגשה ממש טובה לגביו". הוא דתי? היא דתייה? מבחינת החברה שה היה פשוט 'בינגו'. מההלם ענבר ענתה 'כן'. אחרי שהתעשתה תכננה להתחיל את עבודת התחקיר על המיועד, אבל העומס באותו שבוע לא איפשר לה זאת והבחור התקשר. השיחה הייתה דווקא סבבה ויום הפגישה הגיע. לא היה לה נעים לבטל והיא התייצבה.
באופן מפתיע, הדייט היה מצוין, זורם וכייפי. היה ברור לשניהם שיהיה דייט שני. אך קשה לשבור הרגלים, וכשענבר חזרה הביתה היא נכנסה לפייסבוק שלו. מהפייסבוק היא גילתה שהוא לא היה קרבי בצבא, ושהוא לא היה ב'הסדר'. שני פרטים שהם "חובה". לרגע היא כמעט נכנעה להרגל הקבוע וחשבה לחתוך את הקשר, אבל אז היא נזכרה בעיניו הטובות, בשיחה שזרמה ובתחושה הטובה שהייתה לה בדייט וסגרה את הפייסבוק בטריקה. איזה מזל. כי היום ענבר ורונן נשואים ובעיקר צוחקים על הסיפור שיכול היה להסתיים לגמרי אחרת.
ליהיא עברה איתנו תהליך דומה. עבדנו איתה על "רשימת המכולת" והגענו איתה להחלטה לשחרר כמה "פריטים" מהרשימה, ולתת הזדמנות להצעה הבאה. היא הייתה בנהיגה כשהגיעה ההצעה בהודעת ווצאפ.
היא לא התעכבה על הפרטים, קלטה שהוא בן 34, גר בקרית אתא ומשהו עם תחום עסקי. מאחר והיא חיפאית, בת 33 ומתאים לה מישהו עם תואר במנהל עסקים שגר בסביבתה, היא זרמה. ערן התקשר, הייתה שיחה ממש כיפית והוא שאל איפה מתאים לה שייפגשו. ליהיא נתנה לו כתובת של בית קפה חיפאי והדייט נקבע.
רק אחרי שערן הגיע באיחור קל והתנצל, התברר לליהיא שערן גר בקרית גת! הוא ממש לא למד מנהל עסקים, אלא עובד בעסק המשפחתי ובעיקר התברר - שהוא בן אדם מקסים. ליהיא לא האמינה שהבחור המתוק הזה לא הניד עפעף כשהם קבעו בחיפה, והוא מגיע מקרית גת ואחרי שהם התגברו על המבוכה ואחרי זה על הצחוק המשחרר, היה ערב מעולה.
עקבנו במשך כמה חודשים אחרי הקשר המתפתח על קו חיפה-קרית גת ראינו איך ליהיא משחררת את הדברים שהיו ברשימה והגבילו אותה. האהבה פרחה, הזוגיות נבנתה ולכבוד ט"ו באב המתקרב קיבלנו הזמנה לחתונה!
כותבות: יעל שפירא, מנכ"לית חיבורים; ליאל הראל, מאמנת לזוגיות ומנהלת הדרכה בחיבורים.