הדברים נכתבו כהצעה להסתכלות, אין לראות בהם הנחיה, פסיקה או ביקורת על אלו הנוהגים אחרת.
מקובל במקומותינו שהגדול מחבירו צריך להינשא לפניו. רעיון נאה, אלא שמבחן המציאות מוכיח כי אין כך פני הדברים.
כאדם העומד בחנות ממתין לתורו, כך בעולם השידוכים. הקונה הקשיש מחבירו לא יקודם לתחילת התור עקב גילו, האדם הגדול מחבירו לא יינשא לפני הנמצא לפניו בתוכנית האלוקית.
אנו עדים בנושא זה לתופעה הנתמכת ע"י הסתכלות חברתית קלוקלת. משום מה, ממש לא ברור על מה, נמנעים הורים מלהפגיש את ילדיהם הצעירים במקביל למבוגרים יותר, מחשש שאכן הצעיר יותר יינשא קודם ויסתכלו על המבוגר כעל בעייתי.
בנקודה זו יש להָחִיל את ההתעלמות מן הסביבה ולנסות להיות ולחיות עצמאי והגיוני, הרי מגוחך לאמר כי אלוקים השיא אח לפני אחיו עקב הֱיוֹת האח בעייתי, יתירה מזאת, עצם ויתור האח לאחיו, הסכמתו ושמחתו עימו בשמחתו עומדת לזכותו בעיני אלוקים וצריך להיות כך בעיני אדם.
האדם, בבואו להחליט האם הוא עומד בדרכו של אח או יותר, לאחר שיקולי ה"מה יגידו", צריך לקחת בחשבון את העובדה שבתוכנית אלוקית עסקינן, ונתינת האישור לאח הצעיר להיפגש אינה בהכרח מְקַדֵּם עקיפה, זו אפשרות ובמידה והיא מתממשת זה אומר שלא מנענו הטוב מבעליו.
בחורים ובחורות מגיל מסוים עד גיל ממש מסוים מקבלים את מירב ומיטב ההצעות, בגיל מאוחר יותר כמות ההצעות יורדת ואיכותן עוד יותר.
עובדה זו מחייבת וחייבת להיכנס לרשימת השיקולים בבוא האדם להחליט האם הרשות נתונה לאחים הצעירים יותר להיפגש. כי מי רוצה לקחת על מצפונו בעתיד את האפשרות שאח/ות, אחד משבעת הקרובים, פיספס משהו בגינו.