זוג דתי צעיר נישא. מזל טוב! כל חיים גידלו אותם להקים בית נאמן בישראל. ממסיבת הסידור שלה מדברים איתה על השמלה שתלבש בחתונה. הזוגיות שלהם היא עוד נדבח בבנין עם ישראל. הזוגיות שלהם היא לא רק שלהם. היא לאומית, חלק מאתוס הגאולה.
בין אם הם בראשית שנות העשרים שלהם, או באמצע שנות השלושים של חייהם, וכבר נחשבים ל"רווקים מאוחרים", הדילמות שמתעוררות פעמים רבות הן דומות ונוגעות בבנין הזוגיות. שני בני אדם שונים הופכים ליחידה אחת, מקימים בית. כל אחת ואחד מגיעים מרקע שונה, אישי ומשפחתי. לתוך אותו פער שנפער בין הרקעים השונים של בני הזוג, נופלים כל אותם חלומות ותקוות, ציפיות ופחדים.
הפערים בתחילת הזוגיות הם יומיומיים, כל אחד בא עם הרגלים או תפיסות מהבית, זה יכול להיות קשור לתדירות בה מחליפים מצעים (פעם בשבוע לעומת פעם בחודש) זה יכול להיות קשור למידת מעורבות ההורים בזוגיות, תרבות הבילוי, זהות דתית שבאה בהתחלה לידי ביטוי בסדר היום: האם הוא מתפלל במניין, איך היא מכסה את הראש, איך מעצבים את שולחן השבת וכמובן עוד ועוד.
הפערים גם יכולים לצוץ לאורך זמן. מה קורה אם היא רוצה להוריד את כיסוי הראש, הוא כבר לא מקפיד על תפילה במניין או להיפך הוא רוצה להוסיף חברותא קבועה או שהיא מתחזקת ומחליטה שהיא לא רואה יותר… נוסיף לכך את נושא האישיות שמגביר את הלחץ ואת הציפיה מהסביבה שיעברו לשלב הבא ויקימו משפחה, והרי לנו זוג צעיר לקראת משבר.
כבר מהתורה מוצג לנו אתוס זוגיות של "והיו לבשר אחד". אבל מה זה בעצם אומר, איך שני קולות הופכים לקול אחד? בחלום על הזוגיות המושלמת, זוגות רבים מבינים שצריכה להיעשות עבודה רבה, אבל לא ברורה להם מהותה. זה לא משהו שנשלף מהשרוול, ולא תמיד יקרה מעצמו באופן טבעי. יש שיאמרו לכך יש הדרכה לפני חתונה. הרי כל זוג דתי עובר הדרכת חתנים וכלות לפני החתונה, ההדרכה עוסקת בעיקר בהלכות טהרת המשפחה ועיתים גם בהשקפה בנוגע לזוגיות, אבל לעיתים נדירות בהדרכה לחיי זוגיות, בכלים בתקשורת.
כמעט ולא מדברים על איך יוצרים זוגיות, למה צריכים זוגיות? מה הציפיות מזוגיות? איך מנהלים וויכוח? איך מתמודדים עם עמדות מנוגדות, איך שואבים וכוח וממשיכים לעבוד על הזוגיות גם אחרי הוויכוח הכי קשה? אלו שאלות שלא מלמדים לשאול, וזוגות צעירים לרוב לא ישאלו מיוזמתם.
חינוך לזוגיות הוא תחום מתפתח שצובר תאוצה בארה"ב ובאירופה, מתוך המחקר העולה ומתפתח על התועלות הבריאותיות והכלכליות מזוגיות טובה יותר.
אפשר כמובן להבין את המשמעות העמוקה של תא זוגי יציב, שהוא כמו גרעין האטום הבסיס לקיומו של המשפחה, קהילה, עם ועולם. לא לחינם אנחנו מברכים תחת החופה "בונה עולם בקנין השלם זה הבנין"- אני בוחרת לקרוא את הברכה הזו בכמה שלבים: שלושה שותפים בבניית הבנין של הזוגיות, הזוג בונה את הבנין ומזמן את הקב"ה להשרות בו שכינה. אם אכן, הזוגיות היא בסיסו של הבניין, ומנגד אנחנו לא מחנכים לקראתה ולא נותנים לזוגות כלים להתנהלות בתוכה, איך אנחנו מצפים להשראת שכינה. הזוגיות היא חוסנו של הציבור והעם, ולפעמים ישנה תחושה שמצפים שהיא תצמח ותתפתח יש מאין.