הערה: אל תרגישי מחוייבת לכלום. סתם נקודת שיתוף.
זו פשוט מדיה דפוקה. פעם ממש חשבתי שהיכרות אינטרנטית זו דרך טובה, ראויה לברכת הצלחה ואפילו בריאה להיכרות - וביחוד למי שמאס בדרך הדייטים. המלצתי עליה בפני חברים. אבל זו מדיה בעלת חסרון ע-נ-ק, שדרך כלל אף לא נלקח בחשבון. בין היתר, החסרון הוא פיתוח רמת ציפיות גבוהה. ויותר מכך, עמדות הפתיחה של הצדדים. רוצה לומר, הפתיחה, כך להרגשתי, היא מאוסה ומתפתלת. צריך לשכנע, לרגש.. זו איוולת! הרי אין פה היכרות אמיתית. המלל באתר הוא אדיר, ודורש סינון ע"י המשתמשים.
כיצד הצדדים "מסננים"? לפי רמת הריגוש? אין פה היכרות, אלא בדיקת רמת תחכום ספונטנית-כתובה. לכן גם יש הרבה נפילות. כי יש מי שטובים בספונטניות, או ביצירת ריגוש.. אבל מה בינם לביני לבד מהציפיה שהצליחו ליצור התעוררות רגשית וציפיה אצלי?
יתירה מזאת, אין פה הגעה שיוויונית או אפילו סבירה של הצדדים לשיח, אלא צורך מתמיד להתחרות על לב.. זו כמעט השפלה. לא ממש, אבל כמעט. כלומר, מזל שזה אינטרנט, כי בחיים האמיתיים אף אחד לא היה מגיע לזה.. אינני אומר כי לא נדרש חיזור. זהו דווקא עניין חיוני ביותר. והלוואי על כולנו קיומו לא רק בתחילה, אלא לכל אורך חיי-נישואיו המאושרים.
אבל לאן שזה הולך.. נכון, בפגישה זה כבר משהו אחר, לשם מי שאינו מתרגש - ההגעה היא שיוויונית ושקולה בד"כ. ללא תנשאות או כיוצ"ב. אבל שלב הטרום-פגישה, פשוט בעייתי.
ההשלכות של זה חמורות, לא בגלל העדר תוצאה (שאגב - כמי שעדיין מנוי באתר, לדעתי איננה מרשימה במיוחד או מבשרת המון.. כנראה שגם מצרכים נדירים אינם מזוהים שם) אלא בשל הבעיה המידותית החריפה שנוצרת אצל השותפים להליך מעין זה. כמובן שלא אצל כולם! אבל ישנו פוטנציאל ממשי להלכה להשפעה על הפן המידותי של המשתתף. העדר תגובה של צד מן הצדדים הוא עניין שבשגרה (כנראה!) וזה גורם ליהירות, ואולי אף לזלזול. הדרישה היא מתמדת ומדברת בקול אחד: "שהוא יגיע אלי" ולא שגם אני "אנסה להגיע אליו", או לכל הפחות לעמק השווה..
דור טלוויזיה אמרנו? כעת, בהתגלמותו, גם בדרכי ההיכרות.