חינוך לנישואין - חינוך לאחריות

1.חינוך לאחריות ולמימושהכידוע גיל ההתבגרות היה פעם שלש השנים שבין גיל 15 ל-18. מעל גיל 18 ה"ילד" נחשב בוגר לכל דבר. כיום גיל ההתבגרות מתחיל בגיל 3 , כאשר הילד מכריז מול הוריו: "אני קובע עלי" – ואינו מסתיים. הוא מתמשך אל הלא נודע, ומשפטים כמו: נראה, לא בוער לי, יש לי זמן, לאן שהחיים יובילו, וכדו' הם משפטים המאפיינים את דרך קבלת ההחלטות.
אנשים מתחילים מסלול ומפסיקים אותו, מתחתנים ומתגרשים, נכנסים לכל מיני מסלולי השתלמות ובילוי שמעכבים קבלת עול, כמו טיול ארוך בעולם אחרי הצבא, וגם מדרשה לשנה או שנתיים, וטיול ממדרשה למדרשה בכל שנה או שנתיים. (אין בכך נקיטת עמדה ביחס ללימוד תורה של בנות)
הורים ומבוגרים מגלים הבנה, סבלנות, ומשתפים פעולה גם בכך שהם ממנים את שלבי הביניים הללו ההולכם ומתארכים.
כאן מקומנו.
הורים ומחנכים אינם צריכים לשתף פעולה עם אוירה זו. כמובן איננו אמורים להלחם בה ואיננו אמורים לכפות מסלול כזה או אחר על ילדינו – גם לא נצליח - אך חובה עלינו להציב בפניהם את האלטרנטיבה, המבוססת על לקיחת אחריות. אפילו להציב את עצמנו כדוגמא טובה מתוך בטחון עצמי. בפועל, רוב ההורים עומדים מול ילדיהם נבוכים, חסרי אמירה, דואגים, מלאים רגשי הבנה, שפירושם המעשי הוא ותרנות, ועוד גרוע מכך: התבטלות.
אנו מאפשרים לילדינו להשתמש בנו ובכספנו על מנת שיוכלו לחיות בסגנון שאיננו נראה לנו.

2. בחירת בן – זוג

הפמינזם קידם והעצים את בנותינו. הן תופסות את עצמן אחרת מבעבר.
בתחום אחד הן נשארו מקובעות בדעות קדומות ובסטריאוטיפים. רוב הבנות עדיין מחפשות בחור שיהיה יותר מהן, לפחות כמותן, חלילה לא פחות מהן אפילו לא בסנטימטר אחד.
י ש לחנך את הבנות והבנים לכך שנישואין נבנים על בסיס של שותפות, הבנה וידידות. הוא יכול להיות פחות משכיל ויותר טוב, פחות גבוה ויותר חרוץ. היא יכולה להיות אדריכלית ונשואה להנדסאי, או רופאה הנשואה לאינסטלטור. הוא צריך להיות בעל לב מבין ואחראי, שיכול לתת לרעייתו את מרחב המחיה שלה גם אם היא "יותר ממנו". שניהם יחד מכוונים למשימה קדושה של הקמת משפחה בישראל.

3. הנישואין וחיי המשפחה

נעבור לשלב של הנישואין והמשפחה עצמה.
הפמיניזם הוא חלק של האקלים התרבותי השואב את השראתו מן הערכים של הליברליזם המודרני. בליברליזם המודרני ערכי היחיד: זכויות הפרט, השאיפה לממוש עצמי, עמידה על החירות האישית ועוד. ערכים חשובים, אולי אפילו נשגבים, ליחיד ולטובתו. אך ככל שהם חשובים ליחיד ולרווחתו, הם עולים על מסלול התנגשות בטוח עם ערכי משפחה. המשפחה מבוססת על ערכים של ויתור, צניעות, איפוק, סבלנות , נאמנות והשקעה רבה וסיזיפית.
צריך אמון גדול ומחויבות עמוקה למוסד המשפחה כדי להצליח ליצור אינטגרציה בין שתי מערכות ערכיות אלה. האשה הדתית המודרנית – דהיינו, אנו כולנו - יכולה להיות המודל של יצירת אינטגרציה זו בתנאי שנמשיך להדגיש קודם את ערכי המשפחה, מפני שהם קשים יותר למימוש ודורשים יותר השקעה , ולצידם את ערכי היחיד שאמורים לקבל את מקומם תוך שיתוף פעולה הדוק ובדיקת מקומו של בן הזוג ביחס אליהם.
יש להכיר בכך שבחייה של אישה צעירה במשפחה ישנם שלבים שונים. אם נסכים לא לאכול את כל העוגה, מתוך השלמה פנימית עם סדר ערכים שונה במוצהר מסדר הערכים של העולם המערבי, הרי שנזכה לנס, אנו גם נאכל מן העוגה, ובזכות עבודתנו המאומצת והנאמנה העוגה תשאר שלימה.