לא פעם נתקלתי במקרים בהם מועמדים התנהגו במהלך תקופה זו באופן לא הולם. לא ראוי להגיע עם דרישות רבות או גבוהות מידי ולא מציאותיות, להשתמש בשמות חיבה לא מתאימים או לדבר בטלפון בתוקפנות רבה. אין זה לגיטימי לשמור את ההצעה על אש נמוכה בעוד אתה מתקדם בתהליך במקום אחר. ולא, זה בהחלט לא מקובל להתעלם מטלפונים ולהמציא תירוץ עלוב כעבור שבוע שנגמרה הסוללה. אם כך אתה מתנהג היום בתחילת דרכך כאשר אתה אמור לנסות להרשים, כיצד תתנהג בעוד מספר שנים?
בתרבות המערבית של היום, כולנו מכירים מערכות שלא שרדו. כמה זוגות אתם מכיר שנפרדו או התגרשו? כמה אנשים אתם מכירים שפוטרו או התפטרו? כמה רווקים ורווקות, מובטלים ומובטלות? כמה אנשים ששונאים את העבודה שלהם? שמקללים את אנשי הצוות שלהם? שמרגישים לא מוערכים או מנוצלים? שממשיכים לגלות דברים על בן הזוג שלהם שלא ידעו קודם? שהתחילו לעבוד והבינו שזה לא מה שהם חשבו? שזה לא תואם את ציפיותיהם? כמה אנשים אתם מכירים שנשארים בעבודה כדי לא לחזור הביתה, או חולים בבית כדי לא לחזור לעבודה?
אל תשכח שמהרגע שהתקבלת (או התחתנת)- אין זה ניצחון. עצם ההצעה לא פותרת אותך מכל בעיותיך. מעתה והלאה עליך להוכיח כי נעשתה הבחירה הנכונה. תתבקש להשקיע את כל כולך ולמלא את כל הדרישות, אף אם לא הוצגו בפניך בתחילת התהליך. אל תשלה את עצמך- מרגע ההתחייבות, מתחילה העבודה הקשה באמת. כמובן שישנן דרישות שונות שמצופות אף מהצד השני במערכת זו, באחריות כל צד למלא את הדרישות והחובות המצופות ממנו.
נשמע פסימי? לא זו הכוונה, אך כדי שתוכל להחשיב זאת כהצלחה, לא מספיקה הצהרה, עליך להוכיח שאתה מוכן ורוצה להשקיע ולעבוד. כאשר המערכת הזו תעבוד ושני הצדדים מרוצים, מאושרים ומסופקים, רק אז תהיה זו הצלחה מסחררת. תסמכו עליי, לצורך כך לא נדרש אביר על סוס לבן, אלא אביר שצועד לעבר המטרה, עם נכונות להילחם אם וכאשר יידרש לכך.