הדרך לחופה – שימור פריון

רווקות מאוחרת בעולם הדתי לא נוצרה מבחירה, אך צריך להגביר את המודעות ובגיל מסוים לקבל החלטה. הרפואה האריכה את תוחלת החיים שלנו, אבל היא לא הצליחה להאריך את יציבות הפריון בנשים וגם בגברים

חדשות כיפה חייה כהן 05/01/15 20:43 יד בטבת התשעה

הדרך לחופה – שימור פריון
Shutterstock, צילום: Shutterstock

בהמשך למאמר הקודם אודות פריון אצל גברים בחרתי לגעת בנושא עדין ורגיש העולה מבנות אותן אני משדכת על שימור פריון. רווקות מאוחרת בעולם הדתי לא נוצרה מבחירה ולא רצוי להתאבל על מערכות יחסים קמלות. צריך להגביר את המודעות ובגיל מסוים לקבל החלטה. הרפואה האריכה את תוחלת החיים שלנו, אבל היא לא הצליחה להאריך את יציבות הפריון בנשים וגם בגברים.

אמנם, פתרונות רפואיים מתקבלים בקלות רבה כל כך עד שהם יוצרים תעתוע שהקדמה תוכל לגבור על כל מגבלה ביולוגית ולא היא. גם ההכחשה העצמית בתקופת הרווקות היא חזקה מאוד, אולם היתרונות הרגשיים של החלטה לשמר פריון מעצימה את תחושת ההעצמה הנשית. חשוב לא להדחיק את החששות הנלוות. הגברת המודעות חשובה כדי שתקבלו תקווה. להקשיב לעצמנו ולא להתבייש להסס, לשאול, להתחבט, לדעת ואף לקבל החלטה אמיצה במבט מפוקח לעתיד.

ההיבט ההלכתי על שימור פוריות:

אין איסור להתערב במעשי הבורא כל עוד ההלכה לא אוסרת במכוון את הפעולה המסוימת. ביצית היא תא רבייה שאינה איבר חי, הריון נוצר מהתמזגות תא אבהי עם תא אמהי. ולכן גם ההלכה אינה מתייחסת לביצית כאל ישות.

לאור העובדה לפיה גיל הנישואין הולך ומתאחר וכך גם מימוש ההורות, מתרחבת התמיכה בשימור הפריון הנתפשת כהכרחית ואין איסור הלכתי לעשות זאת.

היתר הלכתי לשימור פריון אינו המלצה ולא פתרון. שימור פוריות זה צעד שיש לנקוט רק בשל נסיבות כמו רווקות בגיל מאוחר ו/או בעקבות מחלה. חד משמעית, הרבנים לא התירו זאת כפתרון לרווקות מאוחרת.

יש חשיבות רבה לכל סיוע לקיום מצוות פו״ר זו ״שבסיבתה מתקיימות כל המצוות בעולם״ (ספר החינוך מצוה א), בתנאי שאין פעולת הסיוע כרוכה באיסור הלכתי. בכל מקום בו נמצא אדם סובל, קיימת המצווה הנעלית של גמילות חסדים, המתמצית בפסוק ״ואהבת לרעך כמוך״. משמעות ציווי זה שאדם חייב להשתמש הן בגופו, הן בממונו (סוכה מט, ב) והן ״לשקוד בעמל נפשו״ על תקנת חברו (רבנו יונה, שע״ת, ג, יג). אין ספק שסיוע לזוג להיבנות נכלל במצוות גמילות חסדים שאין לה שיעור.

שימור פוריות מאפשר מימוש הורות למי שתינשא בגיל מאוחר. אבל יש לקחת בחשבון שזה אינו ודאי וכרוך בפרופיל ההורמונאלי הייחודי לאותה אישה. קצב הירידה במספר הביציות ואיכותן משתנה מאישה לאישה, ובהתאם לכך שיעור ההצלחה יהיה בהתאם לגיל האם בהריון, איכות תאי הזרע, איכות הביצית, גורמים רחמיים העשויים להשפיע על תהליך ההשרשה, מחלות כרוניות ועוד.

הקפאת ביציות הינו הליך המאפשר לנשים לשמר את פוריותן. הביציות נלקחות מהנשים כאשר הן בריאות וצעירות וההקפאה משמרת את הביציות. ההקפאה מאפשרת בתאריך עתידי, מאוחר יותר, להפשיר את הביציות ולהפרות אותן בזרע הבעל.

מהו הזמן הנכון לשאיבת ביציות?

גוף האישה מייצר מיליוני ביציות החל מהיותה עובר ברחם אמהּ. כל אישה נולדת עם מספר קבוע של ביציות, כ- 1- 2 מליון. כבר בחודש השביעי להריון יש לעובר ממין נקבה כ- 6 מליון ביציות. כל אישה נולדת עם כמות קבועה ולא מתחדשת של ביציות: עד הלידה נעלמות כ- 80% מהביציות. בגיל ההתבגרות עם הופעת המחזור מבשילות הביציות להפריה ונשארות כ- 300 אלף בלבד, זהו "מאגר הביציות" שלה ברגע השיא שלו. מכאן כמות הביציות שלה תלך ותפחת בחדות. למעשה עד שאישה מגיעה לגיל 51 לא נשארות בגופה ביציות כלל, ואז מתרחשת הפסקת הוסת. בין ההגעה לבגרות המינית ועד להפסקת הוסת אישה מבייצת בממוצע כ- 400 פעם, בכל חודש של ביוץ יעלמו כמה אלפי ביציות. בגיל 37 חלה צניחה משמעותית בכמות ובאיכות הביציות, עד שבגיל 51 כמעט ולא נותרות בגופה ביציות תקינות כלל. כל גניקולוג יגיד לכם שאחד התנאים הבסיסיים להצלחת התהליך הוא שהקפאת הביציות תיעשה בגיל צעיר מ-35. זאת ועוד, ככל שמקדימים את ההחלטה להקפאת ביציות בגיל הצעיר ביותר, כך משתפר הסיכוי להפריה מוצלחת בעתיד.

בגיל 35 השעון הביולוגי מתקתק בעוצמה, וגיל 38 נחשב לגבולי בהקפאת ביציות. חשוב להבין שעם ההתבגרות חלה ירידה במספר הביציות בכמות, גם איכותן של הביציות הולכת ופוחתת עם השנים. לאיכות הביציות יש משמעות גדולה: קשה יותר להפרות ביצית לא איכותית עובדה המובילה להפחתה ניכרת באחוזי הפריון, ולצדה, עלייה בסיכון להריון לא תקין - ובעיקר להפלות מוקדמות ולתסמונות גנטיות בעובר, כגון תסמונת דאון.

בניגוד לביציות שמזדקנות ומתות במהירות יחסית - הרחם מזדקן ומתבגר בקצב הרבה יותר איטי. משמעות הדבר היא כי אפילו אישה בת 70 יכולה להרות באמצעות שימוש בביציות תקינות - ביציות עצמיות שלה שהוקפאו והופשרו או ביציות של תורמת. אמנם הרחם לא מזדקן אבל הגוף כולו פחוֹת ערוך לקלוט הריון. יכולים להיווצר פגמים ברחם, שרירנים. נכון שעם ביציות מגיל 30 אפשר להרות גם בגיל 50, אבל זה קשה מאוד. ככל שעולה הגיל כך עלולות להיווצר תקלות גנטיות בביציות, שכתוצאה מהן הביצית לא תהיה מסוגלת לגרום להריון או שההיריון לא יהיה תקין ויסתיים בהפלה טבעית. גם אם האישה נקלטת, בהיריון בגיל מבוגר יש סיכון מוגבר ללידה מוקדמת וללידת פג, יתר לחץ דם, הריון חוץ רחמי, רעלת הריון, סוכרת הריון, מומים מולדים, הריון מרובה עוברים.

גם לזרע יש מגבלת זמן: בדיון סביב הזדקנות הביציות חשוב להכיר בעובדה שגם לזרע יש שעון ביולוגי, גם הזרע מתבגר. ההערכה היא שהזרע מתבגר בפער של 10 שנים מהביצית ולמעשה מצבו של הזרע בגיל 50 יהיה כמו מצבה של ביצית בת 40. המשמעות של זרע מבוגר, כמו ביצית מבוגרת, אינו רק בקושי להשיג היריון אלא בסיכון להשיג היריון לא תקין שיוביל להפלה.

העולם המערבי, בעשורים האחרונים מאופיין בעלייה במגמה להשגת עצמאות כלכלית וטיפוח קריירה. בישראל, על פי נתוני הלמ"ס משנת 2008, 82% מהנשים העובדות בארץ עיכבו הריון משיקולי קריירה, וגיל הלידה הראשונה עלה. לפי נתוני הסקר הלאומי לצמיחת משפחה מ- 2008, עולה שבנשים בגיל 40־44 יש מספר שווה של נשים שאין להן ילדים מבחירה ונשים שהיו רוצות אבל לא הצליחו להיכנס להריון.

מאז שנות ה־70 גדל ב־150% מספר הנשים שילדו בין גיל 35 ל־39, מהמרכז לבקרה ומניעה של מחלות בארצות הברית עולה כי ב־2010, זינק ב־5%, שיעור הלידה הראשונה בנשים בנות 40־44. החברה האמריקנית לרפואת פריון, הנחשבת לגוף מוביל בתחום, הגדירה את הליך הקפאת הביציות כפרוצדורה ניסיונית שאינה צריכה להיות מוצעת או משווקת כאמצעי לעיכוב הזדקנות הפוריות.

שיעור ההצלחה בהקפאת ביציות:

אין כל עדיפות לשימוש בביציות טריות לעומת ביציות מוקפאות שעלה במחקר ידוע שבוצע ביחידה להפריה חוץ גופית בוולנסיה שבספרד ב-2010 ופורסם בכתב העת Human Reproduction . 289 מטופלות קיבלו תרומת ביצית מביציות טריות, ו-295 מטופלות קיבלו תרומת ביצית מביציות מוקפאות שהופשרו. דווח על לידתם של 77 ילדים בריאים, כאשר שיעור ההריונות מרובי העוברים (תאומים ומעלה) היה כ-30%.

הממצאים הראו ששיעורי ההצלחה בהשגת הריון למחזור הפריה עמדו על 49.8 בקבוצת הנשים שקיבלו תרומת ביצית מהביציות הטריות, ועל 50.2 בקבוצת הנשים שקיבלו תרומת ביצית מהביציות המופשרות. שיעור זהה כמעט של הריונות. אם הביציות מוקפאות ומופשרות בהצלחה, לאישה יש סיכון של 1 ל־5 ללידה לא תקינה, בהתבסס על גילה בעת ההקפאה וגורמים אחרים. מחקר זה מצטרף למספר פרסומים מהשנים האחרונות בהם דווח על לידתם של למעלה מאלף ילודים בריאים. שיעור המומים המולדים באוכלוסיית ילדים זו לא עלה על שיעורם באוכלוסיה הרגילה, ואף למטה מכך. מכאן ניתן להסיק כי יישומה המוצלח של הקפאת הביציות מאפשרת כיום לנשים לשמר את פוטנציאל הפוריות לעתיד בבטחה.

על פי הספרות הרפואית שיעור ההישרדות של ביצית לא מופרית שהופשרה הוא עד 90%, שיעור ההפריות התקינות עומד על 70%-80%, ושיעור ההריונות אצל מטופלות אשר עברו טיפול עם ביציות מופשרות עומד על 50.2%. מחקר של האגודה לטכנולוגיה לסיוע לרבייה גילה כי שניים מכל 100 תינוקות בארצות הברית נולדים כתוצאה מתהליכי פוריות.

הגיל ללידה ראשונה הולך ונדחה, מדובר בסוגיה חברתית ותרבותית. היום 35 הוא ה-25 של הניו אייג'. יש מי שיביעו אהדה להורות מאוחרת ביתרונות של ביסוס כלכלי המאפשר לגדל ילדים יותר בנוחות עם יותר עזרה ועם יותר ניסיון בחיים. במחקר שנערך ב-2013 באוניברסיטת ניו יורק נמצא שילדים מקבלים מסר ברור מהוריהם שרצוי לפתח קריירה וכל היתר יגיע מעצמו. עוד נמצא שבקרב 183 נשים שהקפיאו ביציות אמרו 19% מהמשתתפות כי היו יולדות קודם אם מקום העבודה שלהן היה מאפשר יותר גמישות. זה מוביל לסערה התקשורתית שחוללו תאגידים גדולים בהם אפל ופייסבוק שהכריזו על הטבה בהרחבת ביטוח לעובדות שידחו הריון והורות. אולם מה שלא השתנה זה הביולוגיה חשוב שלנשים לא תהיה תחושה כוזבת של ביטחון, הקפאת ביציות איננה "תעודת ביטוח". ולפיכך, גניקולוגים למודי טיפולים ארוכים או כושלים בגיל מבוגר, יעודדו נשים להרות מוקדם ככל האפשר. גניקולוגים לא אוהבים את הגישה של פייסבוק ואפל, נשים מרגישות צעירות, אבל השחלות שלהן אינן כאלה. אם מקום עבודה רוצה לעזור אז שיארגנו אירועים חברתיים בהם העובדות שלהם יוכלו למצוא זוגיות ולהרות מוקדם. וכדי למקסם את רווחת הנשים, שמקום העבודה יממן טיפול איכותי לאחר הלידה או סיוע למטפלת בשעות העבודה.

בעבר נהגו לומר שמעל גיל 51 לא מוסרי להביא ילד, לאור תוחלת החיים הארוכה, עוגנה ההחלטה בחוק לפיו גיל המקסימום יהיה 54. שימור פריון מסיבות שאינן רפואיות עוגן בחוק הביציות והחל משנת 2011 ניתן לבצע הקפאת ביציות גם ללא סיבות רפואיות. זכאיות לכך נשים המעוניינות לשמר ביציות ושמלאו להן 30 שנים אך טרם מלאו להן 41.

מהי הקפאת ביציות? הקפאת ביציות זה טיפול פוריות, במסגרתו נשאבות ביציות משחלות האישה והן מוקפאות. הביציות מאוחסנות במכלים מיוחדים של חנקן נוזלי - רוב המרפאות מחזיקות מתקני אחסון משלהן. ההקפאה נעשית לצורך שימור פוריות האישה ומאפשרת להפשיר ולהפרות את הביציות בעתיד. וכשאישה מחליטה להשתמש בביציות המוקפאות שלה, הן מופשרות, מופרות בתהליך הזרעה תוך רחמית.

כיצד מתבצע תהליך הקפאת ביציות?

האישה מקבלת טיפול הורמונלי להגברת הביוץ, ולאחר בדיקת כמות הזקיקים בשחלות באולטרא סאונד, האישה תקבל זריקה הגורמת לביוץ והיא תגיע לשאיבה ביחידת הפוריות. הרופא ישאב את ביציותיה של האישה ולאחר שיעברו תהליך של סינון וניקיון יוקפאו הביציות האיכותיות ביותר. מספר הטיפולים המרבי הוא עד 4 שאיבות או השגת 20 ביציות.

ביצית האישה הינה תא המלא במים, ברגע שמקפיאים את הביצית עלולים להיווצר גבישים ובעת ההפשרה גבישים אלו עלולים לקרוע את דפנות הביצית. במהלך השנים פותחה שיטה חדשה להקפאת הביצית הנקראת ויטריפיקציה (זיגוג) - הקפאת בזק מהירה פי 20 אלף מהקפאה איטית. מקפיאים את כל הביצית באופן מידי ואחיד ומונעים היווצרות גבישים, הביצית נראית כמו כדור זכוכית. שיעור ההישרדות של הביצית עומד על כ-85%. בטכניקת הויטריפיקציה (vitrification) נעשה שימוש בהקפאה מהירה במיוחד - תהליך שהעלה משמעותית את שיעור ההצלחה.

לצורך ההקפאה נדרשת המטופלת לעבור גירוי שחלתי, כלומר הגדלה מלאכותית של מספר הביציות שהיא מפיקה, וזאת באמצעים תרופתיים. תרופות לגרימת ביוץ ניתנות מתחילת המחזור החודשי (בהורמון מגרה זקיק FSH), על מנת לגייס מספר זקיקים, ניתנות בזריקות שהמטופלת מזריקה לעצמה למשך כ-10 ימים. באופן נורמלי, מופקת בשחלות ביצית אחת לחודש. כאשר הזקיקים מגיעים לבשלות הסופית שלהם המטופלת נכנסת לחדר הניתוחים, ובפרוצדורה קצרה של כ-20 דקות בהרדמה כללית מתבצע הליך של שאיבת ביציות. הביציות שנשאבו מוקפאות מיד לאחר מכן.

עם זאת חשוב לדעת שהביציות יישמרו ויוקפאו ביחידה להפריה חוץ גופית לתקופה של עד 5 שנים. אם בתום 5 שנים ממועד הקפאת לא יבוצע תשלום עבור הקפאת הביציות, ולא תודיע האישה על רצונה בהמשך השמירה לתקופה נוספת, היחידה להפריה חוץ גופית תהא רשאית להפסיק ולשמור את הביציות בתוך 60 יום מיום שליחת התראה על כך למטופלת.

אישה הרוצה לעבור תהליך של הקפאת ביציות מחויבת לחתום על טופס הסכמה בו, בין היתר, מצוין כי היא מודעת לכך שהקפאת ביציותיה לא מבטיחה את שימור פוריותה וכי אין ערובה להריון או ללידה מהביציות המוקפאות.

עלות שימור הפריון:

אי אפשר להתעלם מההיבט הכלכלי. הטיפול אינו נמצא בסל הבריאות ועלותו איננה מסובסדת. מחירו של מחזור טיפול אחד נע בין 20-15 אלף שקל. זה לא כולל את עלות אחסון הביציות, הקפאה שמסתכמת ב-1,000-650 שקלים נוספים מדי שנה. עלויות גבוהות המרתיעות נשים רבות.

המחוקק הטיל על קופות החולים לממן טיפולי הקפאת ביציות לנשים הסובלות ממחלות או מצבים רפואיים העלולים לגרום לאובדן פוריות כמו גידולים שפירים וממאירים או טיפולים תרופתיים או קרינתיים או תסמונת האל וסת המחייבים הכרה במצבה של האישה לשימור פוריותה. אין כיום אפשרות חוקית עבור נשים מתחת לגיל 30 להקפיא ביציות לשימוש עתידי.

נכון, הטכנולוגיה המתקדמת מצעידה את הרפואה לעידן חדש ומאפשרת הצלחות גם עם ביציות שהוקפאו מעל גיל 35. אמנם חוק הביציות החדש משנת 2011 מאפשר להקפיא ביציות גם בגיל 41, אולם אין כל מחקר מדעי מוסמך שהצליח להראות הצלחה בהפריה של ביציות שהוקפאו בגיל כזה. יש לזכור שעצם שאיבת הביציות והקפאתן אינה מאפשרת הסתכלות מורפולוגית מדויקת ואינה מנבאת את תפקוד הביצית. זה עדיין לא אומר שהפוריות מובטחת. לכן, צריך להיזהר מאוד לא לשגות באשליות. יש לדעת שלא הצטבר ניסיון מספיק ביחס להקפאת ביציות ואין הרבה נתונים בספרות הרפואית. חשוב לדעת שגם 20 ביציות לא מבטיחות הריון בעתיד, אבל הן משאירות סיכוי.

בסביבות גיל 30 הסיכוי להשיג הריון עומד על 4%-8% פירוש הדבר שצריך לפחות ל-25-20 ביציות מוקפאות תקינות כדי להשיג הריון. במחזור שאיבה אחד ניתן להפיק בממוצע שבע-שמונה ביציות, לכן נחוצות לפחות שלושה-ארבעה מחזורי שאיבה כדי לייצר תשתית בנקאית של ביציות. מעל גיל 40 הסיכויים גרועים יותר והם עומדים על 1% בלבד. גורל הביציות משתנה מאישה לאישה ונקבע בעת הלידה. רק הריון מראה אם יש הצלחה ואם הביציות שנשאבו הן תקינות להפריה.

נישואין בגיל צעיר והתעברות טבעית בגיל צעיר היא עדיין הדרך המומלצת לשם לידת ילדים בריאים. ככל שהקפאת ביציות נעשית בגיל מוקדם יותר כך סיכויי ההצלחה להרות בעתיד וללדת ילד בריא גבוהים יותר. מומלץ לנשים, למרות ההתקדמות הטכנולוגית לשלב את תכנון המשפחה בגיל המתאים ולא לדחותו לשלב מאוחר בחייהן. לכן רצוי לא לחכות הרבה זמן כי לעולם לא תהיו באמת מוכנים, חשוב לעשות הכל כדי להתחתן ולממש את היכולת להרות הריון תקין ולהיות הורים.

אומר הנביא ישעיהו: כי כמו חבלי לידה, כך הקב"ה מתחיל גאולה ולא עוצר באמצע - "מִי-שָׁמַע כָּזֹאת, מִי רָאָה כָּאֵלֶּה--הֲיוּחַל אֶרֶץ בְּיוֹם אֶחָד, אִם-יִוָּלֵד גּוֹי פַּעַם אֶחָת: כִּי-חָלָה גַּם-יָלְדָה צִיּוֹן, אֶת-בָּנֶיה. הַאֲנִי אַשְׁבִּיר וְלֹא אוֹלִיד, יֹאמַר ד'; אִם-אֲנִי הַמּוֹלִיד וְעָצַרְתִּי, אָמַר אֱלֹקיִךְ" פרש"י: "האני אביא את האשה על המשבר ולא אפתח את רחמה להוציא עוברה? כלומר, שמא אתחיל בדבר ולא אוכל לגמור? והלא אני המוליד את כל היולדות ועכשיו שמא עצרתי? בתמיה"(שם סו).

אישה שטרם נישאה ומודעת לפוריות הנעלמת מבצעת מהלך דרסטי לשימור פריונה, הרי שסיכוי רב שתהליך כזה עשוי להשפיע על גימור ההחלטה במציאת בן זוג לחיים שאיתו תממש את כמיהת האמהות בנישואין והקמת משפחה. הזוהר הקדוש ממשיל את העבודה מאהבה לשתי כנפיים, מימין ומשמאל; כנף אחת מסמלת את הרצון -אני רוצה להינשא ולהיות אם. כנף שנייה מסמלת את החובה-אני חייבת להינשא ולהיות אם. כמובן עם כנף אחת לא ניתן להמריא. כל רצון שאין בו צד של מחויבות אינו בר קיימא. יש בי נכונות, אני רוצה, אני עושה השתדלות, ורואה בתהליך חובת מימוש. כנף ימין וכנף שמאל איתן אוכל לעלות ולהתעלות.

גם אישה שהקפיאה ביציות ומייד לאחר התהליך התחתנה והצליחה להרות ולהביא ילדים באורח טבעי, בכל מקרה שאיבת הביציות לא הייתה מיותרת שהרי עומדת לה האופציה להמשיך ולהרות גם אחרי גיל 40 אם תחפוץ בכך היא ובעלה. וזהו שכתב הרמב"ם "שכל המוסיף נפש אחת בישראל כאילו בנה עולם". (הלכות אישות טז) באדם נטועה נטייה מוּלדת ללידת ילדים זהו היסוד הראשי של החיים, מובעת בו היענות לציווי הגדול של קיום העולם ופיתוחו ביצירה אנושית מופלאה ביותר שהאדם יכול לזכות בה - ליצור חיים והמשכיות המרחיבים לב ונשמה ומאפשרים לנו לעלות על גדותינו מרוב אהבה, העצמה, חמלה ושמחה עילאית, כחלק מהמימוש הפנימי והעמוק ביותר שלנו כבני אדם.

חייה כהן - אשת חינוך, אשת עסקים, ואמנית, מחברת הספר 'הדרך לחופה

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן