פשה הנוהג והפך למקובל לדרוש ראשית בטיבה של ישיבה, משפחה, יחוס כללי ועוד עניינים שהפכו להיות מוקד הבירורים במקום להתמקד בגופו של עניין.
מוּשא השידוכים הוא המשפחה, ההורים ומעמדם הציבורי. בת של ראש ישיבה או בן של משגיח הם עסקה סגורה מעצם ייחוסם, והיא הנותנת שחסרי ייחוס יזכו ליחס בהתאם.
יתירה מכך, ישיבה פלונית גם היא ערובה להֱיוֹת הבחור מושלם מבלי לבדוק בציציותיו כאשר כמובן עצם היותו שם מקנה לו את הזכות לדרוש דירה או שתיים וכיו"ב.
הדברים מקוממים, אך כדאי להעמידם על דיוקם על מנת לקבל פרופורציות.
העולם-עולם השקר, הדור-דור מוחצן , במציאות חיים כזו אֵלֶה שיש להם "יחסי הציבור" הנדרשים יצליחו יותר בשידוכים, יקבלו הצעות טובות יותר על פי ההסתכלות החברתית הכללית, ונשאלת השאלה: האם הדברים כפשוטם?! למעשה, הדברים מתחילים עם יצירת הוולד, וולד שנקבע לו כי יִנָּשֵא מוקדם, מקבל עם הולדתו את התנאים החיצוניים שיקדמו אותו להיות מבין המתחתנים הראשונים.
לעומת זאת, מי אשר נקבע זמנו להינשא מאוחר יותר, יכול שיקבל תנאים חיצוניים פחות טובים כדי שיֵרָאֶה בעיני בשר ודם, מדוע לכאורה עוכב שידוכו.
כך או כך הדברים נקבעו משמיים, ואין באמת בכוחם של נתונים חיצוניים לשבש או לזרז שידוכו של אדם.