לפני כשלוש וחצי שנים, נקלע רכבה של משפחת מרק לפיגוע ירי בדרכם לירושלים. אביה - מיכאל מרק, נהרג במקום, אימה נפצעה קשה ונמצאת עד היום בטיפולים. לפני כשנה, חוותה המשפחה אובדן נוסף, כאשר אחיה הגדול, אשר תמך בה ובאחיה הקטנים מאז האסון, נהרג גם הוא בפעילות צבאית.
בערב יום הזיכרון היא מספרת: "כבת שכולה זה שלוש שנים, וכאחות שכולה כשנה, כל יום עבורי הוא יום הזיכרון. ואם להודות על האמת, גם כל רגע. אך יחד עם זאת, בימים בהם עם ישראל מניח על לוח לבו את זכרם של הנופלים בערבות הדדית מרגשת בצורה יוצאת דופן, רגשותיי עולים והזיכרונות צפים ביתר שאת. לכן החלטתי ביום זה, לפתוח חלון קטן למתחולל בתוכי, לשתף במעט ממחשבותיי ורגשותיי, ולומר מהו לדעתי הדבר החשוב ביותר שעלינו לקחת מזיכרונם של הנופלים. בשבילם, בשבילנו".