"שלום, חני? את לא מכירה אותי, רציתי לשאול אם אפשר להתייעץ איתך". בטח שאפשר.
היא מספרת שכבר תקופה אין לה וסת, התרוצצה שנתיים בין רופאים והכל תקין. הדיבור מהיר, מרפרף, מבקש להגיע לנקודה ולסיים את השיחה. היא קראה כתבה עליי ורוצה לבוא לרקוד אצלי, ומבקשת לדעת ימים ושעות.
רגע, רגע, רגע. אני עוצרת אותה כאן. בואי נבין יחד האם זה הכלי הנכון לך.
אני מתחילה לגשש בזהירות: יש כבר ילדים? מתי הייתה הלידה האחרונה? היא מסבירה וקולה רועד, שאמנם הקטן בן 6, אבל הלידה האחרונה הייתה לפני 4 שנים. אני שומעת את הרעד בקולה, את הפחד לגעת איפה שכואב. שומעת בין השורות את מה שהיה ונעלם, את החוסר שנוצר ומבקש להתמלא.
אני מסבירה לה שכמו שאני שומעת ומרגישה אותה, כך גם הרחם שלה. נוכחת נוכחות מלאה בחוויה הזו, ברגש, בהתמודדות, באובדן, בתקווה לנחמה. היא שם איתה, והיא זקוקה לה. לא רק אובדן היה שם אלא גם פצע פיזי, התערבות רפואית. והרחם מבקשת ריפוי.
ככל שהשיחה מתקדמת אני שומעת את הקול שלה מהעבר השני של הקו הולך ונעשה רגוע. אני מרגישה איך המילים שאני אומרת נותנות מענה לצורך שלה ונוסכות בה ביטחון. הדברים פוגשים אותה במקום הנכון, והיא מבקשת לשמוע עוד, לדעת איך לתת מענה לרחם שלה שמבקשת ריפוי.
חשבי על הבת שלך, אני אומרת לה. מה את עושה כשהיא מגיעה אלייך פצועה וכאובה? כמו שאת מקדישה לה זמן ונותנת מקום לכאב שלה, כך גם עם הרחם. לנחם אותה, ובעצם את עצמך, על האובדן שחוויתן. ללטף, לחבק, לחזק, להעצים, להכיל את הרחם שלך - אותך. להודות לרחם שלך שהייתה שותפה בתיקון כואב כל כך של נשמה.
לבסוף, הצעתי לה לנסח ולכתוב לעצמה משפטי השראה כמו: "הגוף שלי בריא ומאוזן", "הרחם שלי שוקקת חיים", "הרחם שלי מתחדשת", "הרחם שלי גיבורה", ולתלות אותם במקום שהיא רואה יום יום, תזכורת לעוצמות של הרחם, לעוצמות שלה. להבין שהיא לא אישה עם בעיה רפואית (אפילו הרופאים שפנתה אליהם לא מצאו בעיה!), היא אישה אמיצה, לביאה שמתמודדת במסע לא פשוט.
היא הודתה לי בהתרגשות על השיחה, ואמרה שקיבלה המון. אמרתי לה שכמו שהשיחה שינתה את התודעה שלה, כך גם קורה בדיוק עכשיו ברחם שלה. אולי היא תרגיש שיש צורך גם בתנועתיות ותבוא לרקוד אצלי, ואולי לא. זה כבר פחות משנה. העיקר להיות בקשב לגוף ולנפש, ולצורך שלהם.
סיימנו את השיחה ונפרדנו בתחושה מופלאה. אחרי שנתיים של חיפוש היא מצאה סוף סוף את המענה שהתיישב על ליבה, את השלום הפנימי שלה שכה חיפשה, ואני בתחושת סיפוק גדולה שהצלחתי לסייע לאישה במסעה.
הסתכלתי על מסך הפלאפון וראיתי שהשיחה ארכה קצת פחות מ-12 דקות.
12 דקות הספיקו לחולל את השינוי הזה.
פלא.
(פורסם ברשות).