היא עלתה למיטה. בהיסוס, אני מתבוננת בידיה העדינות. הן מכווצות. מצח קמוט, גבה פוגשת גבה. עיניה קצת בוהות, שפתיה מתוחות, לחייה סמוקות. היא עוקבת אחר כל תנועת גוף שלי, אחר כל מבט. מה עבר בראשה בשעות שקדמו לפגישה במרפאה? האם נדדה שנתה מרוב חשש ומבוכה? ומה מרגיש בעלה שיושב מעבר לוילון? הוא מסדר לה את המטפחת ברוך, ונותן לה טפיחה חמה על השכם לפני הכניסה לבדיקה. אני מזמינה אותו להיכנס לחלל הקדוש, אבל הוא מעדיף להישאר בחוץ.
שפת הגוף שלה משדרת חשש, מבוכה. הבדיקה הגופנית מזמינה חשיפה נפשית, כי ברגע זה יורדות כל ההגנות, וזו הנקודה בה זורמות הדמעות, והרגע בו היא לעיתים תספר לי סיפור שלא סופר מעולם אף לקרובים ביותר, והנה אני אשת סודה...פעמים שתגולל מסכת ארוכה של פגיעה בגופה, שאצרה בתוכה, ולא גילה לאיש עד כה.. וזו ההזדמנות לחיבור מחודש עם הגוף באווירה רגועה ותומכת, ליצירת חוויה מחברת, מצמיחה, בצל כאבי העבר וההווה.
כל אישה שמטפלת בנשים שחושפות את גופן נוטלת לידה כוח להעצים. זאת יכולה להיות בלנית, או מילדת, או בודקת טהרה, או מטפלת במסג' שוודי, או פיזיותרפיסטית. וזאת יכולה להיות גם זבנית בחנות לביגוד אינטימי, טכנאית אולטרסאונד, או סטייליסטית. נשים המטפלות בגופן של נשים. כל תנועה, כל מבט, כל מילה עשויים להיחרט על לוח ליבה של האישה, הנפש חשופה, ומהדהד הכול. הגוף זוכר, הנפש זוכרת, וזו הזדמנות פז לעשות חסד אתם.
מעל חמישים אחוז מהנשים מציינות שהבדיקה גורמת להן מבוכה יותר מאשר כאב. מדובר בחשיפת המקומות המוצנעים, כניסה לחללים אינטימיים, והעלאת תחושת נחיתות שתנוחת השכיבה מזמינה. ישנה קבוצה של נשים שנפגעו מינית בעבר – עבורן הבדיקה מהווה חוויה מורכבת עוד יותר. שלושים אחוז מנשים אלו, הרגישו שהבדיקה משחזרת טראומה קודמת. חלק חוששות מטראומה בזמן הבדיקה ומעדיפות רופא שהתמחה בטיפול בפגיעות מיניות.
בעיני, הדברים החשובים לשם יצירת הרגשה טובה אצל הנבדקת, הם:
שנסביר מה עומד להתרחש לפני הבדיקה נציג לפניה את הכיסא הגינקולוגי, ונראה לה איך עולים עליו. אחר כך ניצור עבורה את הבועה האינטימית שהיא כה זקוקה לה. איפה נמצאת הפינה בה מתפשטים, היכן תוכל להניח את הבגדים. כדאי שנכין מתלה לבגדים, ושתהיה מראה בחדר הנותן תחושת בטחון ומאפשר התארגנות עם המטפחת וכו' בתום הבדיקה. נעשה כל מאמץ לשמור על הפרטיות בזמן ההכנה לבדיקה. חשוב שאזור ההתפשטות והבדיקה יהיו במקום מוסתר ומוצנע, שהדלת החיצונית תהיה נעולה, ושיהיה וילון שיאפשר פרטיות ומכובדות.
בזמן הבדיקה-נדאג לכיסוי האיברים המוצנעים , כל כבודם פנימה, של האשה.
נשתדל מאד שהבדיקה תיערך בתנוחה שתתאים לנוחיות האישה, לאורך הרגליים שלה, לטווח הפיסוק שלה וכו', ונציע לה, אם תרצה, להכניס בעצמה את המכשיר המפסק [ספקולום] לגופה, בקצב המתאים לה ובזווית הנוחה לה, כדי למנוע תחושת פלישה וחוסר שליטה..
לצערי, לעיתים נשים מספרות שישנם רופאים שמרשים לעצמם להעיר על מבנה גופן, הופעתן, כגון הערות על עודף משקל, על הורידים ברגליים [ציורי הילדים, אני קוראת להם...] וגם על הבחירות הקשורות לתזמון ההיריון והלידה הבאים ומספר הילדים הרצוי בעיניו, וזאת למרות שלא ביקשו את חוות דעתם בעניין זה.
האמת היא שדבר דומה עלול לקרות אצל פיזיותרפיסטית, סטייליסטית, או טכנאית אולטרסאונד.
הבדיקה הגופנית היא הזדמנות לרפא את פצעי העבר. ללמוד שליטה על הגוף, על התחושות העולות, על השרירים שנוטים להתכווץ, על הנשימה שממתינה להסדיר את עצמה, ולהוביל את הגוף לרוגע, למרחב של טוב.
היא נכנסת חזרה לחדר הקבלה בצעדים בטוחים.. אני מתבוננת בה. היא מתיישבת. נינוחה. בעלה מסדר לה ברוך את המטפחת וטופח על שכמה .היא מישירה אלי מבט בוטח. נשימותיה סדורות. מצחה חלק. הסומק נמוג מפניה .ידיה העדינות שלובות בידיו של האיש. אנחנו משוחחות על ממצאי הבדיקה התקינים ועל המשך המעקב. בואך לשלום וצאתך לשלום- נשמה וגוף שלובים זה בזה.