יש לי חיבה גדולה מאוד לחנויות יד שניה. חיבה כל כך גדולה שלמעשה אני כמעט אף פעם לא נכנסת לקניון או לחנויות בגדים. אנשים לרוב מרימים גבה למשמע המנהג הזה שנראה להם תמוה, ורבים מהם חושבים שהיינו רוצים לקנות בגדים חדשים ואנחנו פשוט לא יכולים להרשות לעצמנו.
אז למען הסר ספק, וכדי להפיץ את הבשורה, החלטתי לפרסם כאן 10 סיבות למה לקנות יד שניה:
1. איכות הסביבה.
זכינו לחיות בדור של שפע. אפשר לקנות בגדים בזיל הזול, וזה עוד לפני שהזכרנו את אינספור ההזמנות מאליאקספרס. למרבה הצער השפע הזה מייצר המון המון פסולת ופוגע אנושות באיכות הסביבה. כשאני תורמת בגדים לחנות או צורכת בגדים יד שניה, אני שותפה בנסיון לכל הפחות למזער נזקים.
2. צדקה. בכל חנויות היד שניה שאני קונה מהן, הכסף שלי הולך לצדקה. לפעמים לבית תמחוי, לפעמים לעמותה כזו או אחרת, אני קונה בגדים של רשתות גדולות, ובמקום שהכסף ילך לקאסטרו או זארה, הוא מגיע למי שזקוק לו.
3. מחיר. לקנות חולצה של אמריקן איגל או כפכפים חדשים של טבע נאות בחמישה שקלים זה סיפוק גדול. אני נהנית להרגיש שניצחתי את המערכת... יש לנו תחרות סמויה כזו, מי מוצא את הפריט הכי שווה במחיר הכי נמוך. כמובן שאני המנצחת הקבועה. תמיד יש לי מציאות נהדרות, כמו מעיל עור ייחודי מעוצב שקניתי לבעלי בשקל (היה מבצע סוף עונה).
4. החופש לטעות.
תמיד כשקונים בגדים יהיה אחוז מסויים שמתחרטים עליו. לפעמים המראה בחנות מרזה ובבית זה נראה אחרת, לפעמים האיכות הירודה מתגלה רק בדיעבד, ולפעמים סתם משנים דעה. בבגד חדש הטעות יכולה לעלות עשרות או מאות שקלים. כשקונים יד שניה גודל הנזק הוא 5 או 10 שקלים. פחות כואב בארנק.
5. לא לשתף פעולה עם תרבות ההחפצה. מכירים את זה שכל כמה זמן יש נסיון לעשות מחאה חברתית? פעם זו רשת עם פרסומת סקסיסטית זנאית שמבזה את כל המין הנשי, ופעם זו חנות שהמנהל שלה אנטישמי ומחרים את ישראל. כל פעם רוצים לעשות חרם צרכני, והמיזם אף פעם לא מצליח. אז אני עושה חרם קבוע בלי להתאמץ בכלל. הכסף שלי, כמו שכתבתי בסעיף 2, הולך כולו לצדקה ולא מפרנס איזה מיליונר שכל הזמן מחפש להרוויח יותר. איזה כיף לי.
6. חניה. אף פעם לא נתקלתי בבעיות חניה ליד חנויות יד שניה, מנסיוני תמיד יש, ובשפע.
קרוב, בלי חניון תת קרקעי מפויח ובלי פנגו. חגיגה.
7. תעסוקה לילדים. ברוב החנויות יד שניה יש בגדים, ובנוסף גם כלי בית ומשחקים. בזמן שאני מחפשת את מה שאני צריכה, הילדים שלי מוצאים לעצמם משחקים ויש לי שעה של חסד לעצמי.
בסוף השעה הזו הם מקבלים מתנה לבחירתם, בסכום כולל שאינו עולה על 15 שקלים.
8. מציאות. בחנויות יד שניה תמיד יש הפתעות ומציאות כיפיות. בחנויות שהייתי הולכת אליהן ברמת השרון, למשל, תמיד היו דברים שווים. בגדי מעצבים יוקרתיים כמו ורסאצ'ה, שמלות כלה חדשות של מעצבת, סנדלים חדשים של בירקנשטוק. ולפעמים פשוט מוצאים פרטי לבוש ממש מגניבים וייחודיים, לפעמים כאלה שמשמשים אותי לתלבושת. חגיגה.
9. מפגשים. בחנויות יד שניה אני פוגשת את הנשים הכי מעניינות. פעם פגשתי בחנות כזו מוכרת שהיתה בעברה עורכת המוספים בעיתון הארץ. היא מאוד התרשמה ממני ומהאישיות שלי, ואמרה שצריך לעשות עליי כתבה. בעקבות המפגש הזה, כמה חודשים אחר כך, עשו עליי כתבה מקסימה בישראל היום.
10. קניית בדים. מכיוון שהמחירים בחנויות יד שניה כל כך נמוכים, כשאני צריכה לקנות בד כלשהו אני קודם כל אנסה למצוא בגד שיכול לשמש לי כחומר גלם. לא פעם קניתי ראנרים, שמלות או מכנסיים רק בשביל לגזור אותם. את התחפושת שלי לפורים הכנתי מבד קטיפה כחול שהיה חולצה של רונן חן שרכשתי בשני שקלים. וגם חסכתי נסיעה לנחלת בנימין.
אנחנו נמצאים עכשיו בתחילתו של חודש אלול, וריח ההתחדשות כבר נישא ומורגש היטב באוויר.
השנה החדשה היא הזדמנות נפלאה לאמץ מנהג חדש, מנהג מבורך שטוב ומיטיב איתכם ועם העולם, ולהיות צרכני חנויות יד שניה.
מצד שני, אם אנשים ינהרו בהמוניהם השפע שם יצטמצם ותהיה לי תחרות קשה על הפריטים הנדירים והשווים. עזבו, אתם תמשיכו לקנות בחנויות רגילות, ואני אמשיך לחגוג...
ליצירת קשר, חפשו בפייסבוק "חני כהן יהונתן".