בואי. תיכנסי. איזה יופי שבאת. מזל טוב על יום הנישואין. אני מבינה שאת מאוכזבת. זה לוותר על חלום. חלום על ילדה שתחייך אליך עם העיניים הירוקות היפות שהורָשת לה. וחלמת גם על ילד עם גומות חן באמצע הלחי, בדיוק כמו בעלך.
אז החלום פשט ולבש צורה. אבל העיקר הוא, שאת הולכת להיות אמא. אולי קשה לך כעת להתחבר לרעיון, אז קחי לך את הזמן. וכשיגיע הרגע, תצאי למסע מצוידת באופטימיות, ותסיימי אותו עם ידיים מלאות, בעזרת ה'.
לאחר שנות המתנה רבות, שרה אמנו הופכת לאם. זה מתרחש בגיל מופלג, בעשור העשירי לחייה. למרות הערגה הגדולה לחבוק ילד משלה, הפסוקים מספרים שהיא כבר התייאשה, ואף צחקה כשהתבשרה על התכנית האלוקית. והנה, התרחש נס בתוך נס בתוך נס. יש מדרשים שאומרים שהיא הייתה איילונית ו'נולד' לה רחם יש מאין. המחזוריות התחדשה, והיא זכתה אף ללדת בלידה רגילה, בלי אפידורל, ולהניק את יצחק ואת כל ילדי השכונה, וזאת בהיעדר מדריכת הנקה. נס בתוך נס בתוך נס.
גם אנחנו חיים בתקופה ניסית, בה הטכנולוגיה מאפשרת לנו להפוך נשים לאימהות גם עם חדלון תפקוד השחלה. וכך, נשים שפוגשות זוגיות בעשור הרביעי והחמישי לחייהן יכולות לחוות את חדוות ההורות במיטבה. אין מקום לייאוש.
יש נשים שמאוד מוטרדות מכך שהילד איננו קשור אליהן ביולוגית. אך האמת היא שזה לא לגמרי נכון. טיב ההורות והאהבה הנרקמת בין האם לבנה אינם מותנים בקשר ביולוגי או בגיל ההורה. דווקא הערגה, הציפייה, והתובנות שנולדות עם המסע, מצמיחים אימהות מסוג אחר.
וכדאי שתדעי. בהפרייה רגילה בין איש לאשתו, אין חלוקה של חמישים-חמישים בביטויים של התכונות. אף חז"ל התייחסו לכך. הוא נותן את לובן העיניים, היא נותנת את אדמומית הלחיים. אז לא הכול גנטיקה. ועוד, אנחנו היום לומדים יותר ויותר על השפעת הסביבה הרחמית כמעצבת תכונות עובריות.
תשעת החודשים של זרימת דם משותפת, פעימות לב חופפות, הכלה טוטאלית, מניבים פרי בקשר העל-מותי בין העובר לאמו. אז בעצם מהשלב שבו העובר בן 6-8 תאים העובר הזה הוא שלך. הוא נשתל בתוך רחמך, ואתם צועדים יחדיו במסע ההיריון למשך תשעה חדשים. זאת בעצם אימהות פיזיולוגית. ואת תחווי לידה מדהימה. את רזי ההנקה תשכילי ללמוד, ותמשיכי להעניק מתנות אימהיות עד מאה ועשרים. כי אימהות זה הרבה יותר מגנטיקה. גנטיקה היא רק התשתית הפיזית. להיות אם זה להצמיח בתוכך תכונות של הקשבה, של הכלה, של אימון ואמונה.
אנחנו מתקרבים לחג השבועות. רות המואביה, שעליה כתב המשורר הנבואי את הפיוט 'אשת חיל מי ימצא', הייתה גיורת. לא היו לה 'גנים' יהודיים. והיא, ודווקא היא, נבחרה להיות אמה של מלכות. זכיתי להשתתף בוועדה הממשלתית שהוקמה לצורך חקיקת חוק הביציות. מאז אני רווה נחת פעם אחר פעם מהידיים המלאות של זוגות שהשכילו לא לוותר על ההורות. בכנס פועה תציג מנור מדיקל את התוכנית שבאה להנגיש את התהליך לך, הזקוקה לכך, בצורה המיטבית. בואי לכנס בשמחה. מחכה לך.