אני פוגשת אותם, אצלי בקליניקה, בקהילת להיות אישה, ברשתות החברתיות - זוגות ששומרים את הלכות טהרת המשפחה, רוצים להיות מחויבים להלכה ככתבה וכלשונה - ועדיין, הקושי בשמירת נגיעה בזמן תקופת הנידה בכלל ובשבעה נקיים בפרט חי וקיים. אז כתבתי לכם, זוג יקר, דברים היוצאים מן הלב ובע"ה שיכנסו גם אל הלב:
-
עוד באותו נושאנדלקתי על האח הרווק של בעלי - מה לעשות?
19/10/22 16:17
"בשבעה נקיים האתגר עולה מדרגה. פתאום הגעגוע הופך מוחשי יותר"
אני כותבת את המילים הבאות מהלב שלי אל הלב שלכם. לא ממרום שנותיי או עיסוקי, לא כי אני בעלת הידע והחכמה ואתם אלו שמתמודדים. אלא כאחת שפוגשת אתכם וזוגות שדומים לכם ואני שומעת ומרגישה את הכאב שלכם. אתם טובים ורוצים בטוב. אתם מאמינים בה' יתברך ובמצוותיו, מאמינים בחכמי ישראל ובפסיקותיהם. ולצד כל הרצון הגדול הזה - קשה לכם. זה יכול להיות מהרגע שבו הדימום מופיע, אבל לא רק. אם בזמן של הווסת אתם עוד מצליחים להתמודד עם המרחק, בשבעה נקיים האתגר עולה מדרגה. פתאום הגעגוע הופך מוחשי יותר. פתאום דווקא בימים האלו החשק עולה. המתח ביניכם עולה מדרגה ואתם מוצאים את עצמכם מתווכחים מלא ועל כל שטות או פשוט מכבים את עצמכם, מתרחקים ואז פתאום בליל טבילה המעבר קשה עליכם.
אצל חלקכם הסיפור קצת יותר מורכב - אתם כל כך רוצים לשמור על כל דיני הטהרה ככתבם וכלשונם, וזה לא עובד. משהו שם תקוע - בהפרדת המיטות, בהעברה מיד ליד, במגע קטן. כל נפילה כזו אוכלת אתכם מבפנים, הרי זה ממש ביג נו נו ואתם מרגישים אשמים. מבטיחים לעצמכם שזו הפעם האחרונה שזה קורה ובחודש הבא - שוב נופלים. אולי בשלב מסוים מתייאשים, מרימים ידיים, מבינים שזה כבר לא יקרה אצלכם.
איפה כל מה שהבטיחו לכם ולמדתם? שזו המצווה הכי מקרבת, שהיא מעניקה כל כך הרבה לזוגיות?
ואיפה בכלל כל מה שהבטיחו לכם ולמדתם? שזו המצווה הכי מקרבת, שהיא מעניקה כל כך הרבה לזוגיות. שצריך לבנות בזמן הזה את הקשר הפנימי. אתם הכי מאמינים בזה ורוצים שככה זה יהיה, אבל בפנים כבר נמאס לכם. אתם לא מרגישים יותר אהובים בזמן הזה, אלא להפך - המרחק הולך וגדל מפעם לפעם.
שלושה טיפים שיקלו עליכם במהלך שבעה נקיים
בטח אתם תוהים מה אפשר לעשות? אני רוצה להציע שלושה דברים קטנים. בכוונה שלושה ולא יותר, כי לפעמים הדברים הקטנים הם אלו שעושים את ההבדל. אני רק רוצה לבקש מכם להיות קשובים לעצמכם, יכול להיות שמה שאציע לא ידבר אליכם, וזה בסדר. מצאו אז שלושת העוגנים שלכם וראו בדברי המלצה והצעה טובה:
1. להסכים להיות בדרך ולא רק במטרה. אנחנו חיים בדור כזה שמאוד קשה לנו להיות בדרך, תמיד העיניים מביטות קדימה אל עבר המטרה, ההישג, הדד ליין. במקום להסתכל על השבוע של שבעה נקיים כיחידה שלמה - לפרק אותו לכל יום שעומד בפני עצמו. בוקר וערב. לא לחשוב מה יהיה מחר או מחרתיים ואיך נעמוד בזה, אלא מה עכשיו אנחנו יכולים לעשות שיהיה לנו טוב. לשמוח בכל רגע שהצלחתם לקיים את המצווה. מה יהיה רגע לאחר מכן? בע"ה יהיה טוב. וגם אם נפלתם - לכאוב את הנפילה ולחזור בתשובה, לקום הלאה לרגע הבא (לא סתם הרב קוק אומר שתשובה היא קלה שבקלות וקשה שבקשות). כחלק מזה לדעת שהרבה פעמים אנחנו משייכים מגע לקרבה וקרבה לאהבה. אפשר ומותר לאהוב גם מרחוק, זה שאתם רחוקים פיזית לא אומר שהאהבה שאתם חשים אחד לשנייה קטנה.
2. להמיר את האנרגיה בספירלה שעולה - אנחנו מתמודדים עם רמות גבוהות של מתח בחיים באופן כללי ולכן קשה לנו מאוד להחזיק את האנרגיה הזו לאורך זמן. אני ממש פוגשת את זה בקליניקה עם נשים שהמתח מכווץ אותן ומוציא מהן את החיות והחשק וגברים שהמתח נאגר עד כדי כאב פיזי. לכן במקום לכבות את המתח, לאגור את האנרגיה ולהתפוצץ. להמיר אותה לעשייה, ליצירה, ללימוד, לבנייה אישית וזוגית. לקחת את אנרגיית החיים הזו שלפעמים מרגיש שהיא מטביעה אתכם - לגל הבא שירים אתכם מעלה בספירלה.
3. ללמוד את הלכות טהרת המשפחה. הרבה פעמים קשה לנו להתחבר למשהו שאנחנו לא מבינים אותו לעומק או נשמע לנו כמו אוסף של כללים. אם אתם תוהים איך להתחיל - מוזמנים לזום שאערוך ביום שני בעוד שבועיים עם הרב טל מרום - על שבעה נקיים ממבט הלכתי וזוגי.
אבל מעל לכל - תאמינו בעצמכם. אתם טובים וטהורים, יש פעמים שאתם טועים וזה לא אומר שה' יתברך לא אוהב אתכם. אתם יכולים לגמרי לעבור את התקופות האלו באופן הכי משמעותי שיש - וזה הכל תלוי בבחירה שלכם.
בת-חן וייל היא מדריכת כלות, יועצת זוגית ומינית, מנחת סדנאות ומנהלת קהילת "להיות אישה" לנשואות טריות. לתגובות batchen10@gmail.com.