כבד לי בלב עם כל ההפגנות האלה. בעד ונגד, ואין כסף ויש כסף, ויש ממשלה ואין ממשלה. אני מתפללת שכל זה יעבור ויהפוך אותנו להרבה יותר טובים, אבל בינתיים כל מה שעולה לי זה השיר הקסום של מאיר ז״ל על הלב הסדוק - "כל זה כי אין אהבה. כל זה כי אין חיבוק".
השבוע דפקתי את הראש ממש ממש ממש חזק בהנמכה של הקיר קוקיה אצל ההורים, בקומה העליונה. זו מלכודת ידועה שכבר למדנו אותה, ועדיין, איכשהו, הצלחתי לרגע לשכוח. וזה רגע שהקללה כבר מסתננת בו החוצה, ואת לגמרי רואה כוכבים ופתאום, התחלתי לצחוק, נגד הרצון, והחלפתי את הקללה ב״מזמור לתודה״. כי אני יכולה להאשים את עצמי שאני מטומטמת ואני יכולה להאשים את הגורל או את מרפי ולסנן איזה משהו שמתחיל ב״ססס..״ אבל זה לא יעזור.
לא לי. לא לכאב שלי. לא לקיר, שחטף זפטה של החיים.
וכעס, יש לו טריק, למלוכלך הקטן הזה, כי הוא משאיר משקעים. בשניות, כל הדם מבעבע, ואתה עצבני על הקיר ושנייה אחרי זה, גם על הקורונה, ועל הממשלה, ועל המענקים לרווקים, ועל הרווקוּת, ועל בחור מפעם. ואז על זה שבדיוק מצלצל אליך. סבא שלי זצ״ל אמר שאנחנו עצבניים כשאנחנו עייפים או רעבים, אז לפעמים כדאי להמתין עם הכעס. קודם כל לטפל בזה, סיכוי משמעותי שאחרי זה, מה שזה לא יהיה שקרה, יכעיס אותנו קצת פחות.
כעס זה שיעור. גם עצבים. גם עצבות. ואני לא תלמידה מצטיינת, הלוואי, אבל אני לומדת להלחם בשדים שלי, לא להיכנע לכאב, לעייפות, למי ומה עשו לי.
בן דוד שלי, המתוק הזה, הסביר לנו למה כששונאים מישהו לפי רבי נחמן, זו “שנאת חינם״. כי בעצם, אם מישהו עשה לנו משהו, כמו כל דבר שקורה לנו, גם זה קרה מה׳. גם הוא, שליח מלמעלה, וזה לא נעים בכלל אבל אין מה לשנוא אותו. לא על המילים שהוא אמר, על הדעה שלו, או על המעשה שהוא עשה. הוא שליח. של משהו ממש ממש לא מוצלח, אבל שליח. אז לשנוא אותו, זה ״בחינם״.
אם יש משהו שהימים האלה מבקשים, בפרט השנה, זה אהבה, ערבות הדדית. לשים לב למי שאין לו. למי שכועס, שעצוב, שרעב ללחם. ואולי זה לא סתם, שמציינים את פטירת האר״י הקדוש דווקא בימי בין המיצרים. המילים שחקוקות על הציון של הצדיק הקדוש הזה הן קבלה מרבי עקיבא: ״הריני מקבל על עצמי מצוות עשה של ׳ואהבת לרעך כמוך׳ והריני אוהב את כל אחד מבני ישראל״.
בכל בוקר אני לוחשת לעצמי ולשמים את המילים האלה. יש ימים שזה מצליח יותר, יש סיטואציות שבהן זה קצת יותר מורכב. אבל אני מנסה, וזה כבר משהו.
גל ראשון. עזרת גברים שוממת. משתטחת על האר״י הקדוש. אפילו לקורונה יש נק׳ זכותצילום: אוראל ואזנה