אמרה רבנית פורים: כנגד שלוש נשים דיברה המגילה:
אחת - אשריה שעשתה רצונו רצונה.
ואחת - ארורה שכפתה את רצונה על רצונו.
ואחת - מסכנה שעשתה רצונה.
אמרה תלמידתה: על אישה כשרה שעושה רצון בעלה שמענו ועל אישה מורדת בבעלה שמענו - על אלו לא שמענו. תפרש לנו הרבנית את דבריה.
פירשה: שעשתה את רצונו רצונה -
זו אסתר שגברה על מוראה מפני אחשוורוש ודבקה ברצון מרדכי שצווה עליה לפעול אצל המלך ולא חשב הוא עצמו לגשת למלך ולדרוש את גמולו על שהציל את חייו בשעתו אלא חיכה לאביר המלכותי עם הסוס הלבן, וזכה לראותו ולרכב עליו גם זכה. כך היא דרכו של גבר: כאשר ניצבת בעיה לפניו - פתרון אחד הוא רואה לנגד עיניו ואזניו נאטמות ואינו חפץ לשמוע על דרכי פתרון נוספות, וכל שכן אם דרכי הפתרון הנוספות דורשות קימה מישיבה שבשער המלך. ואסתר שידעה את נפש הגבר ויתרה על כבודה ובטחונה ונכנסה למקום סכנה ויש אומרות - אף פיתתה את אותו רשע ומילאה רצון מרדכי ומאמרו, ובלבד שיהיה מרוצה. ואף נהגה בחכמה והגישה לאחשוורוש מאכלים ומשקה בטרם שטחה בקשתה כי עוד תכונה יש לו לגבר: בשעה שבטנו ריקה - אין לבוא עמו בדברים. עליה נאמר: אשרי הצוואר מסובב את הראש תמיד.
שכפתה את רצונה על רצונו -
זו זרש שעיקשת הייתה, ויש אומרות: רעת מזג הייתה ועמדה על שלה, רחמנא ליצלן. ועל כן נדחף המן בעלה שצדיק ותמים היה מיסודו, ויש אומרות: צדיק נסתר היה פועל פשוט היה ובשובו הביתה ממשמרתו רוצה היה ספל מרק ומיטה נוחה. מה הייתה עושה זו המרשעת? הייתה מעבידה אותו במטבחה בשטיפת כלים ובספונג'ה ובכביסה ואף העזה פניה ודרשה "שוויון בנטל". עד שנאלץ אותו צדיק להכניס למכונת הכביסה גלימות שחורות ולבנות גם יחד וכך חמק מעולה של כביסה. וסופו שנשבר וחיפש לעצמו משרה בחצר המלך והשתכר יפה ומימן לאותה מרשעת עבדים ושפחות והניחה לו. אבל הוא יצא לתרבות רעה ולקה בתאוות השלטון וסופו ידוע וסופה של זו המרשעת שנותרה גלמודה מול שוקת שבורה. עליה נאמר: אישה בונה אישה הורסת. ועוד נאמר עליה: הכל באשמתך.
שעשתה רצונה - זו ושתי שהעזה פניה כנגד אחשוורוש ויש אומרות בלחש בחדרי חדרים: פמיניסטית הייתה. ולא השכילה לרצות את הגבר שלה בדברים ולהיכנע בפניו כי כך היא דרכה של אישה - שהגבר כובשה והיא נכבשת. ורצתה היא לדבוק בדרך גבר שהיא דרך עזות, ולזנוח דרך הנשים שהיא דרך כניעה וקבלת סמכות.
ויש מוסיפות בתנועת שפתיים ללא קול: אף הייתה מתעטפת בטלית והייתה בקיאה בטעמי מקרא וקוראת בתורה, ומכאן הראיה החותכת שאף על טהרתה לא שמרה , עד שניטמטמה נפשה מעבירות ונשתכחו ממנה מהותה ותכונותיה ודימתה את עצמה לגבר שזכותו לומר "לא" ואין זכותה של אישה לומר "לא". וסופה שנעלמה ויש מספרות שחזרה להיות פילגש ככל הפילגשים בהרמונו של אחשוורוש. עליה נאמר: ומוצא אני מר ממוות את הפמיניסטית. ולא נאמר עליה: מאמי חמוד'לה.
אמרה תלמידתה: אף מאות ואלפי ורבבות נשים ונערות הן במגילה אלא שמושתקות הנה וקולן לא יישמע. ומיהן אותן נשים? אלו הן הנערות הבתולות שקיבץ אליו אחשוורוש ונותרו שכוחות בהרמונו ומעבירות את זמנן בסריגה ובמכוני כושר ובשיחות בטלות. ומדוע לא מרדו ולא נמלטו? סריסים היו לא לאחשוורוש ושמם שעשגז והגי והיו מהלכים בהרמון כששוט בידם האחת ובשמים ומור וממתקי הנשים באחרת והיו חוזרים ואומרים להן: ובחרתן בטעים. ויש אומרות: כיצד תמרודנה וסיפורה של ושתי מהלך אימים בהרמון?
מכאן אמרו: צאינה וראינה: האומרת "לא" לגבר - סופה שלא תהיה מלכה!