עמותת עתים, המספקת סיוע והכוונה לנתקלים בקשיים מול הממסד הדתי, פנתה היום (ד‘) למשרד לשירותי דת בדרישה לאסור על בלניות לחקור נשים על צנעת חייהן האישיים לפני הטבילה במקווה כתנאי מקדים לטבילתן.
על פי הנוהג המקובל היום, אשה המעוניינת לטבול במקווה בתום ימי הנידה (המחזור החודשי), נבדקת על ידי הבלנית טרם טבילתה. מדינת ישראל, האמונה לספק שירותי דת, הפקידה בלניות לתפעול המקוואות, אך במקוואות רבים חורגות הבלניות מתפקידן לפקח על כשרות הטבילה וחוקרות את הטובלות על הבדיקות המקדימות שערכו בגופן ומתנות בכך את הטבילה. על פי תלונות רבות שהגיעו למרכז הסיוע של עתים, נשים רבות נפגעות מאותן חקירות, שלרוב נערכות בעודן עומדות עירומות בפני הבלנית וללא רצון או הסכמה מצד הטובלת.
בפניית עתים מתוארים מספר מקרים הממחישים את הבעיה. כך לדוגמא, נדרשות נשים לפרט באריכות על הבדיקות שערכו לקראת הטבילה ושאלות על סוגי אמצעי מניעה בהם הן עושות שימוש. במקרה אחד ננזפה אשה על ידי הבלנית בטענה כי "אין להתרחץ לאחר הטבילה כי המים קדושים". במקרה אחר הבלנית אסרה על אישה לטבול עם פירסינג קבוע, אף על פי שהטובלת קיבלה אישור הלכתי לכך.
עתים טוענת כי למועצה הדתית אין סמכות לחקור את ציבור המשתמשים בשירותי הדת והיא אינה רשאית להתנות את מתן השירות בחדירה לצנעת חייהם האישיים ובכפיית גישות הלכתיות מחמירות על מרחב שיקול הדעת האישי. בפנייתה מבקשת עתים כי המשרד לשירותי דת יפרסם הוראות עבודה מחייבות בעניין התנהלות הבלניות מול הנשים הטובלות, תוך הדגשת הוראות הדין בעניין חקירה וחדירה לצנעת הפרט, ויאכוף הוראות אלו על המועצות הדתית ועובדיהן.
לדברי אלישבע קובארי-לוי, ממרכז הסיוע של עתים, מצוות הטבילה הינה אישית וההכנות לקראתה הן באחריותה של האישה הטובלת. "כאשר הבלנית מתנה את הטבילה במקווה בתשאול ובבדיקה גופנית, יש בכך פגיעה בפרטיותן וכבודן של נשים אשר אינן מעוניינות בכך - מה שהופך את חווית הטבילה לשלילית עבור אותן נשים.“, היא אומרת, ”כיום, אישה אשר לא מעוניינת בבדיקת הבלנית נדרשת להתעמת איתה בעודה לבושה במגבת. תפקיד המשרד לשירותי דת להנחות את המועצות הדתיות כך שישמרו על זכויותיה של הטובלת לפרטיות ולכבוד וכן לאכוף את אותן הנחיות. אישה לא צריכה לחשוש בבואה למקווה מידי חודש בחודשו“.