בדורינו זכינו להתעוררות רוחנית עצומה, אולי חסרת תקדים בהיסטוריה היהודית. התעוררות שצפויה לשנות ולתקן את פני החברה הדתית, והחברה בכלל, להגדיל תורה ולהאדירה. בשנים האחרונות קמו תלמידות ותלמידי חכמים, בתי מדרש, קהילות פיזיות ווירטואליות, שמנהלים שיח עשיר ותקדימי על חברה, אמונה ומגדר.
השבוע התקיים כנס קולך. יום שלם של דיונים על נושאים רבים ומגוונים, ברוח הפמיניזם הדתי. הייתה חוויה מרתקת עם עוצמות רוחניות בלתי נדלות. רק שאתם, הגברים, לא הייתם שם (למעט עשרות בודדות של צדיקים). יש להודות על האמת: בעוד שיש מספר הולך וגדל של פמיניסטיות דתיות, נותר מחסור די חמור בפמיניסטים דתיים. מהקולות שאני שומע סביבי מעת לעת, עולה כי לא מעט גברים מרגישים, לפעמים באופן ילדותי למדי, שהשיח הזה מאיים עליהם. אחרים אף מגדילים לעשות ומכפישים את עצם השיח תוך טענה כי פמיניזם ויהדות הם תרתי דסתרי. או זה או זה.
הגיע הזמן לצאת בקול זעקה, גברי, דתי ופמיניסטי, נגד הניסיונות להדיר את הפמיניזם מתוך השיח והשפה של החברה הדתית. הגיע הזמן למחות נגד הקבוצה הגדולה והקולנית של מבטלי תורה, שעושים הכל על מנת לסכל את הרחבת עולם התורה, כולל שימוש בהפחדות ותארי הדרה ("לא אורתודוקסיות", "לא נשיות", "עושות להכעיס" וכהנה וכהנה). הגיע הזמן שאנחנו, האנשים, ולא רק הנשים, נתחיל לדבר, בצניעות ובהקשבה, על שוויון מגדרי מהותי בחיינו הדתיים.
חשוב להדגיש: יש הרבה זרמים של פמיניזם. התנועה הפמיניסטית היא תנועה גדולה, מגוונת ורבת דעות ואמונות. אין אנו מחויבים לקבל כל פעולה או אמירה "פמיניסטית" רק מפני שמישהו כינה אותה כך. עם זאת, מכאן ועד שלילת השיח הפמיניסטי כולו הדרך ארוכה עד מאוד.
פמיניזם זה מעמד האשה וזכויות נשים, אבל לא רק. זו גם זכותינו, נשים ואנשים, לעולם תורה עשיר יותר ורב קולות. עולם תורה כפי שחזה רבי אלעזר בן עזריה כאשר סילק את שומר הפתח מבית מדרשו על מנת לאפשר לכל התלמידים להיכנס ובכך הותיר לנו משימה להמשיך ולסלק את שומרי הפתח בכל דור ודור. פמיניזם זו הזדמנות להבין באמת לא רק את אביי ורבא, אלא גם את ברוריה וילתא ואלפי תלמידות חכמים נוספות שקולן לא נשמע.
לא מדובר בהרחבת כותלי בית המדרש בלבד. מדובר בהזדמנות ליצור חברה טובה ושוויונית יותר, לעצב יהדות שבמרכזה תיקון עולם, להיות נשים ואנשים טובים יותר, שקשובים לאישיהם, לנשותיהם ולמשפחתם. להיות נשים ואנשים שמבינים ששלום בית משמעותו שלום אמת ולא ביטול האחד מפני האחר.
אחים שלי (אני מקווה שאין על זה זכויות יוצרים), עורו גם אתם! האם אינכם זקוקים לפמיניזם? האם לא תוכלו להרוויח כל כך הרבה מבת זוג, שותפה, שתפגוש אתכם בגובה העיניים? כ"אישי" ולא כ"בעלי" (כמאמר הנביא הושע, ב, יח)? האם לא שווה לנו לשחרר גם את המין הגברי מסטריוטיפים ישנים ולאפשר עיצוב של גבר יהודי חדש, עמוק, מורכב ומכיל יותר?
אבותינו ואמותינו עשו לא מעט נפלאות במהלך ההיסטוריה. הם לחמו על קיומו של העם היהודי, בגוף ובנפש, גם בעתות משבר וחורבן. ואחרי שהקריבו כל כך הרבה למען קיומינו כאן, כיהודים שומרי תורה ומצוות בארץ הקודש, מה כבר נדרש מאיתנו לעשות כדי להמשיך מסורת של התקדמות וצמיחה? לא הרבה. להכפיל את מספר העוסקים בתורה על ידי השקעה שווה בתלמידות חכמים; ללמוד להכיל חברה דתית מרובת קולות; להיאבק בהדרת מחצית מהאוכלוסיה מחיי החברה והרוח. זוהי משימה של כולנו ואין אנו רשאים להיבטל ממנה.
נכון, השיח מורכב. יש הרבה מה ללמוד, לשמוע, להגיד ולעשות. זו רק נקודת הפתיחה. זה גם לא יהיה קל, אבל גם ככה לא התחנכנו לבחור בדרך הקלה. אינני יודע אם זה נכון שמי שמאמין לא מפחד, אבל מי שמאמין ודאי לא צריך לפחד לדבר פמיניזם.