הדר נכנסה למחלקת היולדות בבית החולים בילנסון יחד עם אביחי בעלה, כשהיא בשלב מתקדם של לידה, וברגע הזה, העובדה שהיא איבדה את אימה כשהייתה רק בת שש עשרה הורגשה יותר מתמיד. החלל העמוק שנפער בחייה בכל הנוגע לנשיות ואמהות רק העמיק. כשעמדה בפתח היא הייתה מאופקת ושקטה ובמשך דקות ארוכות היא נשכה שפתיים בלחץ. העובדה שהסיטואציה הייתה מצולמת בידי צוות של התכנית 'בייבי בום' רק הפכה את המצב לקשה הרבה יותר.
את פניה בכניסה למחלקה קיבלה אורנה, המיילדת. אם צריך להגדיר אותה, אפשר להשתמש במילים אימהית וחמה. במשך הלידה כולה היא החזיקה את ידה של הדר, חיבקה וחיזקה ומילאה את תפקיד האם החסרה באופן מושלם. כשהדר נשברה ואמרה 'אני לא יכולה יותר' וביקשה אפידורל, אורנה הסתכלה עליה בעיניים אוהבות ואמרה 'את יכולה! תסתכלי עלי, ותגידי שאת יכולה. יש לך את הכוחות האלה!”, והוסיפה כשהיא פונה לאביחי: 'אתה יודע שאישתך תותחית-על?”. בתוך כמה שעות יצאה אורי לאוויר העולם בריאה ושלמה וביחד עם אמה בוכה את הבכי הראשון.
צפו בקטע מהתכנית באדיבות ערוץ 10
[embed]https://www.youtube.com/watch?v=6tQGxIvgS98[/embed]
הדר ואביחי אזולאי הם זוג דתי משדרות. בני 25, הורים לשתי בנות ונשואים כבר שש שנים. הדר גדלה ביישוב מעגלים. היא עשתה שירות לאומי באולפנה באשדוד, שם הכירה את אביחי, שלמד באותו זמן בישיבה בעיר. חברים משותפים שידכו ביניהם והם התחתנו בגיל 19, מיד אחרי שסיימה את השירות.
כמה חודשים לפני הלידה של אורי הדר נתקלה במודעה המחפשת נשים שעומדות ללדת בחודש מסויים לצורך תכנית טלוויזיה. העונה הראשונה של בייביבום עוד לא עלתה לאוויר, הדר לא ידעה לקראת מה היא הולכת, אבל התעניינה, שמעה פרטים, והחליטה 'ללכת על זה'- “באופי שלי, אני כזאת שזורמת על דברים", היא מעידה, "שמענו את ההצעה, ואמרנו יאללה, חוויה! יכול להיות שיהיה נחמד”.
אחרי ההתלהבות הראשונית הגיעו גם חששות. בדרך לבית החולים הדר ואביחי היו מסופקים אם בכלל יסכימו להיחשף ברגעים האינטימיים של הלידה. "כל הנסיעה לבילינסון היינו עסוקים בלתכנן איך להודיע להפקת התכנית בצורה הכי יפה שאנחנו לא רוצים להשתתף”, מספרת הדר ל'כיפה', "אבל כשראינו את הפרק המצולם והערוך הופתענו והחלטנו להסכים להופיע בתוכנית. ההפקה לא התמקדה בפרטים הטכניים ועשתה מהלידה משהו לגמרי אחר. הם הציגו את סיפור המסגרת והעניקו לי מזכרת טובה! אותי זה ריגש ברמות!”.
הדר ראתה בהשתתפות בתכנית אפשרות ליצור סוג של זיכרון מהאם שאיננה, דווקא על ידי תיעוד המקום והזמן בהם היא הכי חסרה. “אני לא מכירה מה זה ללדת עם אמא", הדר מספרת, "החיסרון מורגש בכל תחום אישי, נשי, אימהי בחיים שלי. אני חושבת שמרגישים את הטוב במשהו הכי הרבה כשהוא לא נמצא. אמא היא הדמות הנשית הכי קרובה אלי. ברור שהיא זו שאמורה להיות שם ולתמוך ולעזור. וכשהיא לא נמצאת מרגישים את החוסר בצורה מטורפת".
צפו בקטע מהתכנית באדיבות ערוץ 10
[embed]https://www.youtube.com/watch?v=Il21elOQgdU[/embed]
לפני שידור התכנית הפרומואים הכינו את הצופים לכך ש'הדר היתומה הופכת לאמא'. הפרק כולו נסוב סביב החסרון של האם בתמונה והצורך של היולדת בדמות נשית משמעותית שתתמוך בה.
הרגשת שההפקה ניסתה להפוך אותך לגימיק?
“אני מכירה את העולם הזה, אני באה משם, ודווקא בגלל שאני רואה את כל התמונה לא הפריע לי שההפקה הדגישה כל כך את הצדדים המרגשים. זה לא 'הדר הופכת לאמא', הרי הייתי אמא גם לפני. אבל זרמתי עם זה”.
איך את מתמודדת עם שאלת הצניעות? ללדת מול כל עם ישראל זה מורכב מהבחינה הזאת ואני בטוחה שלא מעט מהדתיים הרגישו שזה קצת עובר את הגבול.
"יש לי גבולות שאני לא מוכנה לוותר עליהם, והיו קטעים שביקשתי מההפקה להוריד מהסיבה הזו”.
גם אם תגידי ש'לא רואים כלום', לידה היא רגע אינטימי שהצניעות יפה לו. לא?
“קיבלתי גם תגובות כאלה, ואני מסכימה איתן. אני לא מתגוננת מולן. יכול להיות אפילו שכך הייתי חושבת אם הייתי מתבוננת מהצד. אבל שמתי את העניין הזה בצד כי ידעתי שהתכנית תעשה למשפחה משהו משמעותי ואחר! לקחתי את ההחלטה לידיים והתעלמתי מהמגרעות".
הידיעה שיש מצלמות בחדר משנה משהו בהתנהגות או בהתנהלות בזמן הלידה?
"בדקות הראשונות המצלמות השפיעו עלי, אבל אחר כך התנהגתי לגמרי כרגיל. אם הייתי זוכרת שיש מצלמות הייתי מתנהגת שונה, אבל פשוט לא זכרתי את זה. בסוף זו לידה!"
גם עכשיו, הרבה זמן אחרי השידור במובנים של טלוויזיה, תגובות ממשיכות לזרום למשפחת אזולאי. "אני מסתובבת בקניון ואנשים ניגשים אלי להגיד לי מה הפרק נתן להם ואיך הוא חיזק אותם. (אנשים בקניון מזהים אותך? ''אמממ. כן''.) אנשים שאני לא מכירה בכלל שלחו לי הודעות והתקשרו במיוחד כדי להגיד לי מה הם קיבלו מהתכנית”.
"אנשים מרגישים שנגעתי להם בנקודות האישיות שלהם", הדר מסכמת, "נשים שאיבדו את אמא שלהן וילדו סיפרו שזה עשה להם משהו מטורף. מבחינתי - זה כבוד. בשביל כל דבר טוב הכי קטן שיצא מזה - זה היה שווה".
תראי לאורי את הפרק כשהיא תגדל?
"בטח! אני אראה לה בשמחה! אני רוצה שהיא תדע מה היה! אבל כשהיא תגדל ולא תיבהל..”
(הסרטונים והתמונה מתוך "בייבי בום" באדיבות ערוץ 10)