אחת החוויות המשמעותיות ביותר בחייה של אישה, הינה חווית הלידה. רגע ייחודי, מרגש ומדהים- של הבאת חיים חדשים לעולם. הרגע הזה כידוע לנו, אינו תמיד קל או נעים. הוא דרוש מאתנו מאמץ, ריכוז, סבלנות, ומוכנות להתמודד עם כאב. כאב שמוליד בסופו- חיים!
רגעי הלידה הינם רגעים עצומים גם מבחינה רוחנית. חז"ל כתבו כי ברגע הלידה השכינה נמצאת בחדר עם היולדת. זהו זמן של קרבה רוחנית גדולה לבורא עולם. זמן של התעלות.
עם זאת, אני פוגשת נשים רבות אשר עבורן הלידה היא "משהו שצריך לעבור", וזהו. הכאב שבצירים, החוסר וודאות והמתח הופכין עבורן את הלידה למשימה שעליהן לבצע, וכמה שיותר מהר. הקושי הפיסי מקשה עליהן מלהתחבר לעוצמה הפנימית של הלידה.
אבל אפשר גם אחרת.
חשיבות התמיכה בלידה
עוד מתקופת התנ"ך נכתב כי בזמן הלידה היו מלוות את הנשים העבריות שתי מילדות: שפרה ופועה. שפרה, מוזכר במדרש- מלשון שמשפרת מחשבותיה של האישה. ובמילים שלנו: מחזקת את המחשבות החיוביות, נותנת כוח, מאירה את מחשבתה בטוב, ומחברת אותה לנוכחותו של הקב"ה עימה. פועה מלשון שפועה ומזמינה את התינוק לצאת החוצה לעולם שמחכה לו.
תהליך הלידה דורש כוחות שונים. כאשר האישה מגיעה ללידה כשהיא נתמכת ומלווה בדמות חמה ומבינה, הביטחון שלה בעצמה וביכולותיה גדל ומתחזק. ולהפך כאשר האישה מרגישה לבד, חסרת תמיכה ומלאה במתח ובלחץ, סביר כי מצב נפשי זה יקשה על היולדת לשחרר, להרפות ולאפשר לתהליך הלידה לקרות. בית החולים אמנם נותן לאישה תחושה של ביטחון רפואי, אך התומכת והמלווה האישית של היולדת מעניקה עבורה בטחון נפשי וכוח פנימי לעבור את הלידה כשהיא עטופה ומוגנת.
תהליך הלידה, עם נרצה לדייק, אינו מתחיל בחדר הלידה. התהליך מתחיל עוד הרבה קודם, בתוך מחשבותיה של היולדת. בחודשי ההיריון האחרונים מתחילה האישה לדמיין ולתכנן כיצד היא הייתה רוצה לעבור את הלידה המתקרבת. זמן זה הוא הזמן הטוב ביותר ליצור קשר עם תומכת הלידה, זהו השלב שבו מתחיל תהליך הליווי. התומכת נותנת כוח ומכוונת את האישה למחשבות של כוח, של יכולת, של אמונה ושלווה פנימית. כבר משלב זה מרגישה היולדת כי היא איננה לבד, היא מלווה בדמות חמה וקרובה, אשר בונה בתוכה תפיסה חיובית ומעצימה על תהליך הלידה המתקרב. ועל כך נאמר "סוף מעשה במחשבה תחילה".
גם מי שחוותה כבר לידות בחייה, יכולה לטעום טעם אחר בכל לידה מחדש. פגשתי לא מזמן אישה שעברה שתי לידות, אשר שתיהן היו מאוד כואבות וקשות. כשדיברתי איתה על הפן הרוחני והמעצים של הלידה, היא אמרה בצער רב: "חבל שלא זכיתי לכך... בלידות שלי הרגשתי כל כך לבד ורק רציתי שהכאב הנורא הזה ייגמר כבר". נראה כי דווקא לתחושות הכואבות הללו, כדאי ליצור תיקון, וללמוד לחוות את תהליך הלידה באופן אחר.
כל לידה היא אחרת. בכל לידה אנו מתחברות לעצמנו ולבורא עולם בעוד עומק ובעוד רובד. ניתן לומר כי בכל לידה גם אנחנו נולדות מחדש. האימהות שבנו מתפתחת ועולה עוד קומה. התמיכה שבלידה מאפשרת ליולדת להתרומם מתוך הצד הפיזי והכואב ולהתחבר למקום פנימי ורוחני, אשר מקשר אותה לכל אורך התהליך לתינוק הקטן שבתוכה, ולקבל אותו בשמחה.
הקשר שנרקם בין היולדת לתומכת מבוסס על כך שהתומכת מקבלת את היולדת כמות שהיא בכל רגע נתון. בכך היא מאפשרת יולדת לזרום בתוך המצב הקיים, לקבל את עצמה מבלי להתנגד, אלא לקבל את הרגע ולהיות בתוכו. התמיכה שבלידה מחזקת את היכולת להתבונן על התהליך כמשהו טבעי ובטוח, בלי פחד ובהלה.
מתוך כל אלו, זוכה היולדת להתחבר לעוצמת הלידה ולאפשר לשפע החדש להגיע מתוך אמונה, קרבת ה', שמחה והרגשת מלאות טובה.
הכותבת הינה מלווה ותומכת לידה, רפלקסולוגית ומדריכת התעמלות הריונית. ליצירת קשר - dalitilany@gmail.com