"צריך ללכת עם כל הכוח נגד סרבני הגט"

גאולה בן אלי שהייתה מסורבת גט במשך 21 שנה מתייחסת לנושא השיימינג וסרבנות הגט, "אם זו היתה הבת של הדיינים הם היו מוצאים פתרון גם באמצע הלילה"

נתנאל לייפר, כיפה
טז באדר א'
,
25 בפברואר, 2016 8:16
באדיבות המצולם

באדיבות המצולםצילום: באדיבות המצולם

סיפור השיימינג באישור בית הדין שניתן בתחילת השבוע כנגד עודד גז, דוקטור לפיזיקה ורב בהשכלתו, שמעגן את אשתו כבר ארבע שנים, מאיר מחדש את נושא מסורבות הגט ואת האמצעים שעומדים כדי לנסות לשחרר אותן מהמצב אליו נקלעו. כדי לקבל מבט מדויק יותר על הדברים שוחחנו עם גאולה בן אלי, שהייתה מעוכבת גט במשך 21 שנה עד שקיבלה גט לפני כשנה וחצי.

"שיימינג לא עובד על כל אחד, תלוי מי האיש ישנם רבים ששום איום לא באמת מזיז להם. הגרוש שלי קיבל ביזוי רב, הוא הורחק מבית הכנסת וזה נכנס מאוזן אחת ויצא מהאוזן השנייה. אם כבר עושים דבר כזה צריך לעשות את זה בכל הכוח האפשרי כדי להציל את חייה של האשה", אומרת בן אלי.

"במקרה שלי לדוגמא, הוא היה אדם מבוגר שעשה את כל ההצגות כדי שלא יוכלו להחזיק אותו בבית סוהר, הוא בא עם כיסא גלגלים וטען שהוא חולה. יש בדברים האלה המון משחק והמון סחטנות ורגישות ולא כל אחד ייכנע ללחץ שיופעל עליו", מוסיפה בן אלי.

למרות זאת, היא מדגישה שאסור לוותר לסרבני הגט ויש להפעיל עליהם לחץ מסיבי ועצמתי, "צריך ללכת עם כל הכח בלי חשבון. צריך להבין שהוא כולא את האדם השני בבית כלא פרטי משלו שגם לאחר הגט יש עדיין נזקים נפשיים חמורים מכך", היא אומרת ומוסיפה, "אני עדיין כלואה בראש שלי. אני נזקקת לטיפול כדי לשחרר את כל הקיבועים. בשפה רוחנית זה נקרא גירושים רגשיים. זה נזק נפשי שהוטבע במוחי כתוצאה מהמצב".

היא גם חשה שמאז שקיבלה את גטה אנשים כבר פחות מבינים את המצב אליו נקלעה, "לפני מתן הגט כולם השתדלו לסייע, אך היום אין לי כמעט שום תמיכה ושום עזרה ואני צריכה לשלם באופן פרטי כדי להתנקות", מאשימה בן אלי ומוסיפה כי בארגון 'מבוי סתום' נרתמו לאחרונה לעזרתה כדי לסיים את נושאי הממון שעדיין לא הגיעו לכלל סיום.

"זה לא קל, זאת מציאות סבוכה ועוול שלא יתואר. לפעמים אני אומרת מי יודע איזה מכות עם ישראל מקבל בגלל שנשים תלויות במצב כזה", אומרת בן אלי כשכאב עמוק בקולה. "אף אחד לא מבין באמת מה קורה לאשה כזאת בתוך 4 הקירות שלה. בזמנו ראיתי את הקהילה הגאה שפרצה מהארון והם יצאו לרחוב בהמוניהם, אך אנו המסורבות עדיין בין הכלים ולא מסוגלות לקום ולזעוק את זעקתנו".

כואב לי על המסורבות הצעירות והמסכנות

היא מתייחסת גם לקונפליקט מול בתי הדין והתחושה שהדת היא זו שכובלת אותה, "כשהיו באים אליי ומתלוננים על הדיינים, הייתי אומרת שאני מאמינה בתורת משה ואני יודעת שאי אפשר לפרוץ כל מה שרוצים וזה יצר לי אדישות כלפי עצמי. למרות שאני חייבת לציין שהדיינים היו בעדי ואיתי אבל התחושה הייתה שאין להם כלים מעבר למה שכתוב בהלכה הפשוטה".

למרות זאת היא טוענת כי ניתן היה לעשות הרבה יותר, "אני זעקתי לדיין: תהיה במקום אמא שלי במקום אבא שלי שהלכו לעולמם ולא זכו לראות אותי בחופש שלי. תהיה במקום ילדיי ותנסה להרגיש כיצד הם מתחבטים עם הסיפור הזה, תהיה במקומי ותנסה למצוא פתרון. אני מאמינה שאם היה קורה דבר כזה לבת של אחד הדיינים הם היו מעירים אחד את השני אפילו באמצע הלילה ומוצאים פתרון", מאשימה בן אלי.

"כואב לי על המסורבות הצעירות והמסכנות, אני רואה נשים שמתביישות במצב שלהן ואין להן עוצמות וכוחות לקום ולעשות משהו. גם אני הייתי בין האמונה שלי לבין הרצון לצאת לחופשי ולמצוא אהבה ולא מצאתי פריצת דרך בעצמי לקום ולעשות מעשה. אני מאמינה בקב"ה ואני מבינה שאף אחד לא יכול לשנות סדרי עולם שכתובים בתורה, אך מצד שני רואים בבירור פעמים רבות שהגבר מנצל את המעמד ההלכתי שלו כדי לפגוע באשה ולכך צריך באופן דחוף למצוא פתרון יעיל".

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

שר התחבורה בצלאל סמוטריץ'  צילום: כיפה

סמוטריץ' מרגיע: "סיכוי אפסי לממשלת מיעוט"

קרא עוד