מגיל מאד צעיר מחנכים אותנו - הנשים, על ברכי הדימוי שלכאורה עולה מתוך השיר "אשת חיל", האישה הזו שגם מפרנסת את ביתה, וגם טווה, וגם מגדלת ילדים למופת, וגם מנקה ומסדרת את הבית ובסוף היום גם מחייכת לבעלה בשמחה.
העניין הוא, ששוכחים בדרך את המדרש שכל שורה בשיר מייצגת אישה שונה מתוך אמהותינו.
וכך נשים מצפות מעצמן להיות גם נשות קריירה מצליחות, גם ללמוד לפחות תואר אחד אם לא שניים בהצטיינות, גם לגדל ילדים מאושרים, גם לנהל בית לתפארת, וגם לחייך לבעל בסוף היום.
ואז אני פוגשת אותן מדוכאות וכבויות מעומס החיים, ובעיקר עם סימן שאלה ענקי בעיניים, הרי איך זה יתכן שרק אצלן זה לא הולך? ואיך רק אצלן הילדים לא מדגמנים מושלמות? ואיך רק אצלן אין כל יום אוכל טרי שמוגש על שולחן בנעם וחיוך? ורק אצלן קשה להחזיק את העיניים ולחכות לבעל שחוזר הביתה ב-19:00 מהעבודה, ורק אצלן...
ואז תמיד בא לי לנפץ ולשבור את מיתוס ה"אשת חיל", ורק לומר לזו שיושבת מולי: זו לא רק את!
חבל שלא ראית את כל אלו שישבו מולי לפנייך.
לא שזה לא משמח להקים משפחה, לגדל ילדים, לבנות זוגיות, לעשות תואר, לעבוד, ושיהיה בית נקי – זה ממש משמח, אבל יחד עם זה – זה גם קשה ומוציא המון אנרגיה.
אז עכשיו לקראת סיום הקיץ והחופש הגדול, ולקראת עונת החגים, עשי לעצמך טובה,
ותרפי.
תרפי מהדרישה להיות אשת חיל מושלמת. אז השבת - תקני לכם אוכל מוכן לשבת, אז השבוע תיקחי בייביסיטר שתהיה קצת עם הילדים, אז הפעם כשתחזרו מהטיול ב-12 בלילה כשכל הילדים בוכים ועצבניים, שימי אותם לישון מלוכלכים, פשוט תרפי. ואז יקרה הנס, כי יהיו לך אנרגיות, ורק אז תשמעי: "רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כולנה".
ד"ר ציפי ריין - פסיכולוגית, יועצת זוגית, מינית ומשפחתית. מנהלת המרכז למשפחה במכללת "אורות אלקנה".