מחקר גדול ורחב היקף של אוניברסיטת הרווארד ואוניברסיטת וושינגטון בדק את הקשר בין אורח חיים יושבני ובעיקר צפייה בטלוויזיה לבין הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס בגיל צעיר לפני גיל 50. המחקר כלל איסוף נתונים של 89,278 משתתפות שהיו נשים בריאות בגילאי 42-25 ברחבי ארצות הברית שנאספו ממחקר עוקבה תצפיתי רטרוספקטיבי רחב היקף שנקרא "מחקר האחיות", העוקב ההשפעות ארוכות הטווח של תזונה, סביבה, סגנון חיים וגורמי סיכון למחלות בקרב נשים.
המשתתפות במחקר התבקשו למלא שאלונים בתחילת המחקר ושוב מדי שנתיים. השאלונים כללו שאלות אודות מצבן הרפואי ובריאותן, נתונים גופניים כגון מדד מסת גוף באמצעות מדד BMI תקין או גבוה וכן גורמי סיכון או מניעה הקשורים לאורח חיים, כגון עישון, עיסוק בפעילות גופנית, תזונה וצריכה קלורית כוללת.
בנוסף התבקשו המשתתפות לפרט בשאלונים מידע ונתונים אודות התנהגות יושבנית המאפיינת את סגנון חייהן, כמו עמידה או הליכה ברחבי הבית או במקום העבודה, ובעיקר לגבי צפייה בטלוויזיה, שנמדדה בטווח של 14-7 שעות שבועיות כלומר שעה או שעתיים ביום. המעקב אחר המשתתפות במחקר נמשך 22 שנה במהלכן 118 משתתפות חלו בסרטן העי הגס לפני גיל 50 (בגיל חציוני של 45). בניתוח הממצאים החוקרים גילו כי מבין הפעילויות היושבניות אותן ביצעו המשתתפות במחקר ונקשרו באופן מובהק סטטיסטית כגורם סיכון מוגבר לחלות, היו צפייה ממושכת בטלוויזיה וכן צפייה בתוכן וידאו ברשתות החברתיות.
צילום: shutterstock
החוקרים קבעו כי לצפייה בטלויזיה באופן יושבני הייתה השפעה מוגברת ודרמטית על הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס בקרב נשים מתחת לגיל 50. המסקנה בלטה בעיקר בקרב הנשים שהשתתפו במחקר והיו גם בעלות עודף משקל והשמנת יתר אשר עסקו בפעילות גופנית מועטה והיו בעלות היסטוריה של עישון.
החוקרים מצאו כי צפייה בטלוויזיה בהיקף של שעה עד שעתיים ביום הייתה קשורה בעלייה של 12% בסיכון לחלות בסרטן המעי הגס ביחס לנשים שצפו פחות משעה ביום. הסיכון לחלות עלה משמעותית אצל נשים שצפו למעלה משעתיים ביום, ועמד על 69% יותר לעומת נשים שצפו פחות משעה ביום. עוד עלה ממצאי המחקר, כי צפייה מרובה בטלוויזיה עמדה בקשר הדוק במיוחד עם סרטן הרקטום והסיכון של נשים שצפו בין שעה לשעתיים ביום לחלות בסרטן זה היה גבוה ב-91% לעומת נשים שצפו פחות משעה ביום. בנוסף נשים שצפו למעלה משעתיים ביום העלו את הסיכון שלהן לחלות בסרטן הרקטום פי 2.44 לעומת נשים שצפו פחות משעה ביום.
לסיכום, קבעו החוקים כי על פי תוצאות המחקר, צפייה ממושכת בטלוויזיה קשורה באופן הדוק ומובהק לסיכון מוגבר לחלות בסרטן המעי הגס ובמיוחד של הרקטום בקרב נשים צעירות. לדעת החוקרים, הממצאים מספקים הוכחה נוספת ודרמטית לחשיבות הרבה שיש לאימוץ אורח חיים בריא ופעיל להפחתת הסיכון לחלות בסרטן. המחקר פורסם במהדורת נובמבר 2018 של כתב העת JNCI Cancer Spectrum והוגש על ידי מרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן לרגל חודש המודעות הבינלאומי לקידום המאבק בסרטן המעי הגס אשר צוין בישראל ובעולם בחודש מרץ 2019.
לרגל חודש המודעות חשפו האגודה למלחמה בסרטן ומשרד הבריאות כי בשנת 2016 אובחנו 2,998 מתושבי ישראל עם סרטן המעי הגס והחלחולת, 1,534 מהם היו גברים ו- 1,464 מהן היו נשים. שיעור המאובחנים בשלב מוקדם עלה מ-17% ל-30% ב-17 השנים האחרונות, בזכות התוכנית הלאומית לאבחון מוקדם של סרטן המעי הגס אשר הוקמה ביוזמת האגודה למלחמה בסרטן, המועצה הלאומית לאונקולוגיה ומשרד הבריאות.
צילום: shutterstock
בדיקות חיוניות
סל הבריאות הממלכתי כולל ביצוע בדיקת דם סמוי בצואה ללא תשלום, כחלק מהתכנית הלאומית לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס, לנשים ולגברים בגיל 50 עד 74, אחת לשנה לאנשים בסיכון רגיל. מי שהתגלה אצלו דם סמוי בצואה, יופנה במסגרת סל הבריאות לביצוע חיוני והכרחי של בדיקת קולונוסקופיה ללא תשלום. בדיקה זו ומיועדת גם לאנשים מגיל 40 שיש להם קרוב משפחה מדרגת ראשונה שאובחן כחולה בסרטן המעי הגס, להם מומלץ לבצע אותה כל חמש שנים או בתדירות על פי המלצת הרופא. במהלך הבדיקה במידה והתגלה ממצא שפיר ניתן להסירו עוד לפני שהתפתח לסרטן. הביטוחים המשלימים בקופות החולים מאפשרים לבצע את הבדיקה בהשתתפות עצמית ללא קשר לגיל או לסיפור המשפחתי. לפירוט ההשתתפות העצמית בקופות השונות לחצו כאן.
תסמינים מוקדמים של סרטן המעי הגס
מומחי האגודה למלחמה בסרטן ממליצים לשים לב לתסמינים ולשינויים בגוף אשר עשויים להעיד על הימצאות סרטן המעי הגס. חשוב לדעת כי סרטן המעי הגס גם יכול שלא לגרום לכל התסמינים אלא גם רק לאחד מהם:
שינוי בהרגלי היציאות, כמו שלשול, יציאות רכות וריריות, עצירות, שינוי בקוטר היציאה אשר נמשך יותר ממספר ימים.
תחושה של חוסר התפנות.
דימום רקטלי או דם מעורב בצואה, הדם יכול להיות אדום או בצבע אגוז ואף נוטה לשחור.
כאבי בטן.
חולשה או אנמיה על רקע חוסר ברזל.
ירידה במשקל.
הופעת אחד מהסימנים מחייבת פנייה לרופא המשפחה. במקרים אלו הרופא ישקול הפניה לבדיקת קולונוסקופיה. בדיקות דם סמוי אינן מיועדות לאנשים עם תלונות אלו, אלא לאנשים ללא תסמינים, כחלק מהתכנית הלאומית.