"נשות הטאליבן", הן בגדר חידה. הן אומנם מתגוררות בתוככי רחובותיה של ירושלים, בקרב הפלגים החרדים ביותר. אך הן אינן מקושרות לאף אחד מהן. הדרך שבחרו לחיות מרחיקה מהן גם את בני משפחתן הקרובה, וגם את המתגוררים סביבן. ילדיהם אינם מתקבלים למוסדות החינוך בשכונות, והם נשלחים ללמוד בבתים פרטיים. אצל חלקן, הבחירה באורח החיים הקיצוני, גרם לשבר בבית, ופירק את הנישואים.
אחת מהתופעות המזוהות איתן, היא "נישואי הקטינים", חתונות ילדים בני 14, ו-13, לעיתים, ללא ידיעת האב, וללא הסכמתו. כך שהן נעשות מאחורי גבו. כפי שהעיד יענקי, אשר לא ראה את בתו מזה כארבע שנים, עת היתה בת חמש עשרה, וכעת הוא סב לנכד אשר מעולם לא ראה. "ייתכן ואני עובר לידם ברחוב, אבל אני לא יודע שזו בתי עם הנכד" הוא מספר,"המחותן שלי גם רוצה שהילדים ילמדו בבתי ספר רגילים, ושיתחתנו בגיל מבוגר, אבל האישה שולטת".