פעם אחת היתה אישה שאהבה לאכול. היא גדלה בבית של ניצולי שואה, ואמא שלה סבלה מהתקפי זלילה בלתי נשלטים, בפרט של מתוקים. אותה אישה היתה עדה לתופעה כילדה, וירשה את הנטייה של אימה.
כאישה בוגרת, היתה נתקפת כל כמה זמן בהתקף זלילה כזה, מה שגרם לה להשמנה קיצונית וחולנית. היא היתה אומללה. אותה אישה היתה מודעת לחלוטין לבעיה שלה, והיתה מספרת לכולם שככה היא גדלה, עם אמא שסובלת מפוסט טראומה שבאה לידי ביטוי בזלילה, ושהיא משחזרת דפוס התנהגות בעייתי.
אך למרות המודעות המלאה למצבה, היא לא הצליחה לשלוט בעצמה ולהילחם בהתקפי הזלילה. המשקל שלה היה גבוה מאוד באופן שהזיק קשות לבריאות שלה, וגרם לה לעוגמת נפש רבה.
בצר לה היא ניסתה דיאטה אחרי דיאטה, יורדת ועולה, יורדת ועולה, בלופ אינסופי. לאחר עשרות שנים בהן הוציאה אלפי שקלים על דיאטות שונות, החליטה לגשת לניתוח קיצור קיבה. בשעה טובה היא עברה את הניתוח, ולאחר חודשים של החלמה שכללו סבל וייסורים, היא הצליחה לרדת בגדול.
האם הפתרון יחזיק מעמד לאורך זמן ויפתור לה את בעיית הזלילה הבלתי נשלטת? ימים יגידו.
האישה שבדיתי בסיפור, ובחרה בקיצור קיבה, למעשה בחרה לטפל בסימפטום ולא בבעיה. היא היתה מודעת לחלוטין לבעיה שלה, היא הבינה בדיוק למה היא לא מסוגלת לשלוט בזלילה שלה, אבל
במקום לטפל בבעיה הנפשית, היא בחרה לטפל בסימפטום הפיזי שלה. אין שום בעיה עם זה, זו בחירה מלאה שלה.
החיסרון הוא, שבניתוח לקיצור קיבה יש סכנה במידה מסוימת, ומדובר בהטלת מום בגוף. וכמובן שאי אפשר לנבא מראש האם תהיינה התוצאות הרצויות, והאם הן תשרודנה לאורך זמן. היתרון בטיפול בשורש הבעיה הוא, שאין לו תופעות לוואי לא רצויות, ועשויות להיות לו השלכות חיוביות בתחומים אחרים.
השבוע באחד הימים, מצאתי את עצמי משוחחת בו זמנית עם כמה וכמה נשים המצויות במסע פוריות.
ממש קטע. כל אחת מהן ידעה לומר לי מה חוסם אותה בנפש מלהיכנס להריון. כל אחת מהן ידעה להצביע על קושי נפשי שממש חוסם וחונק אותה, וכפועל יוצא את הפוריות שלה. הרחם היא הלב הנשי.
כידוע, לחץ וסטרס משפיעים עליה באופן ישיר, והם אמצעי המניעה היעיל ביותר.
כל אחת מאותן נשים נמצאת במקום של בחירה מה נכון לה עכשיו: האם להמתין עוד? האם להתחיל טיפולי פוריות? או האם לנסות לגעת במקום הפנימי העמוק המסב כל כך הרבה כאב ואינו מאפשר לגוף פניות לפריון, ולנסות לרפא אותו. חשבתי וחשבתי על משל, שיעזור להן לבחור מה שנכון להן, וכעת אני מקדישה להן אותו באהבה ובתפילה.
בחירות ובשורות טובות.
ליצירת קשר, חפשו בפייסבוק "חני כהן יהונתן".